כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

תודות

סוף שנה זו הזדמנות טובה להגיד תודה, או במקרה שלי - תודות. 
את התודות של 2014 תוכלו למצוא כאן, ואת התודות משלבים מוקדמים יותר של הבלוג כאן

ברשימה הזו יש א/נשים שעזרו לי (בהקשר של הבלוג) במהלך השנה האחרונה. היא כוללת א/נשים מישראל, אנגליה, ארה"ב, גרמניה, פינלנד ודנמרק, 
שעזרו במייל, טלפון, סקייפ, פייסבוק, ווטסאפ ופנים אל פנים, 
קוראים/ות של הבלוג, בני/בנות משפחה, חברים/ות, זרים/ות, וזרים/ות שהפכו לחברים/ות. 

היא לא כוללת את הא/נשים שמתייגים/ות אותי כשיש משהו רלוונטי או שולחים/ות לי לינקים שהם יודעים/ות שיעניינו אותי, כי הם/ן רבים/ות מדי (למזלי) מכדי שאוכל למנות כאן את כולם/ן. 

היא כן כוללת את מי שבאופן חד פעמי, רב פעמי או שוטף וקבוע, עוזר/ת לי באופן נדיב ומסור במגוון דרכים: מ-ייעוץ, הגהה, עריכה, עריכת וידאו, תרגום מאנגלית לעברית, תרגום מעברית לאנגלית, תרגום מדנית לעברית, שיחות טלפון בדנית, שכתוב, חיפוש, חיפוש בצרפתית, משוב, עיצה, הזמנה להרצאות בתשלום, היכרות עם א/נשים רלוונטיים/ות, עיצוב גרפי, איפור, המלצה, השאלת ציוד, צילום וידאו, ניתוח נתונים, ייעוץ משפטי ועד ל-עזרה עם הקוד של הבלוג והקלטה באולפן סאונד.  

הרקע הירוק זו אני

תודה למי שעוזרים/ות כשאני מבקשת ולמי שעוזרים/ות עוד לפני שאני מבקשת.

תודה למי שעוזרים/ות מעכשיו לעכשיו, כי אני צריכה עזרה במשהו עכשיו.   

תודה למי שיוזמים/ות איתי שיתופי פעולה ולמי שנענים/ות להצעות שיתופי הפעולה מצדי. תודה למי שנענים/ות להזמנתי ובאים/ות לפגישות שאני יוזמת, תודה למי שעוזרים/ות לי, או לפחות מנסים/ות לעזור לי, לקדם את הדברים שחשוב לי לקדם. 

תודה למי שמצחיקים /ות אותי כשלא רק שהם/ן עוזרים/ות לי בהתנדבות, הם/ן גם מתנצלים/ות כשזה לא קורה מספיק מהר לדעתם/ן :) 






תודה למי שגם כשאני מנסה כן לשלם (ולצערי אני יכולה להציע את זה רק במקרים נדירים) - גם אז הם/ן לא נותנים/ות לי: 







תודה למי שתומכים בי ברגעי משבר, תודה למי שמפרגנים/ות, שמעודדים/ות, שמפיצים/ות את מה שאני עושה / אומרת, את הבלוג ואת דפי הפייסבוק שלו (אבק דיגיטלי, Digital Dust). 

זה לא מובן מאליו, אני אסירת תודה, ובפשטות ובכנות - לא הייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה בלעדיהם/ן (לפי סדר א'-ב' שם פרטי רק כי צריך לסדר את זה איכשהו :p):  

אביעד דיין, אור מידן, אורי גונדה, אילן שדי, אלינור קנטור, אלעד רז, אמיר שמש, אסף אביר, גילי מייזלר, גלי הלפרן ויינרמן, גלית רובינשטיין, דבורית שרגל, דור נחמן, דניאל אלפון, דניאל לנדאו, הילה צאירי, חגי גינזבורג, טל ביטון, טל גוטמן, יהונתן קלינגר, יוסי גלזר, יוסי כתראן, יעל געתון, כרמל וייסמן, ליאור זלמנסון, מוטי שמעוני, מורן לשם בר, מי-טל גרייבר שוורץ, מייקל דיאמונד, מירב דרזי-מאירימעין אלכסנדרמתן מלמד, ניר יניב, נמרוד בנצור, עודד ירון, עומר לוי, עידו קינן, עמיר כהנא, ענבל לוטם, ענבל שגיב-נקדימון, ענת גלב-פרייס, פול סולומון, פרנקי סימון, צח בן יהודה, קרן אלעזרי, רונית לביא, רחל (ברמן) מדר, רינת קורבט, שירי ישועה, שמוליק לוטטי, שמעון פרץ,
Anu Harju, Jakob Sabra, James Norris‏, Katrin Döveling, Mórna O Connor, Selina Ellis Gray, Stacey Pitsillides.

תודה מיוחדת להורים שלי, מיה ועלי שביט, שבלי תמיכתם הרבה, כולל הכלכלית המשמעותית, לא הייתי יכולה להתמסר לעיסוק הזה כפי שאני עושה בשנים האחרונות. 

אפילו תודה לקומץ הא/נשים שלא מסכימים/ות להיפגש איתי, שלא מעריכים/ות אותי או את מה שאני עושה (למשל כי אין לי תואר ואני לא חלק מהאקדמיה) ולא מסכימים/ות לעזור לי, כי כך הם/ן הופכים/ות את כל אלו שכן מסכימים/ות, מעריכים/ות, עוזרים/ות ותומכ/ים לעוד יותר בולטים/ות. 

סמס ממישהו שיצא לי לדבר איתו על הבלוג במקרה כששנינו חיכינו לאוטובוס בפתח תקווה: 



ציוץ בטוויטר בתגובה לאחד מהפוסטים שלי: 




מייל: 



ולפעמים יש אפילו טוקבקים חיוביים: 



ואני רוצה בהזדמנות זו גם להגיד משהו אישי. 

אני לא מסכימה עם משפטים כמו "כל דבר קורה לטובה" או "Everything happens for a reason". לא: יש דברים שקורים בלי סיבה, כמו נהג שמתנהג בצורה רשלנית על הכביש והורג את אחי, ואין, לא היה, לא יהיה ולא יכול להיות שום דבר טוב במוות של טל או כתוצאה ממנו. 
עם זאת, יש דברים טובים שיכולים לקרות למרות שטל מת: לא כתוצאה מהמוות שלו, לא בגלל המוות שלו - למרות המוות שלו. והאנשים שעוזרים לי בדרך הם אחד מהדברים הטובים האלו. 


התודה האחרונה להפעם היא לטל: אישיות כל כך מיוחדת, יוצאת דופן ובלתי נשכחת, שנוגעת בחיים של כל כך הרבה א/נשים בחייו - ואחרי מותו, שכמעט ואין הרצאה שלי שבה אני לא רואה שלמישהו/י בקהל "נדלקות" העיניים כשאני מדברת עליו, או שא/נשים לא מהנהנים/ות בראשיהם/ן כשאני מספרת עליו, או שמישהו/י לא ניגש/ת אלי אחרי ההרצאה לספר על הפעם ההיא שנפגשו או שקראו או שראו אותו. וכמעט אין פגישה שלי שלא מסתבר בה שיש למישהו/י קשר ישיר או עקיף אליו. יש א/נשים שעוזרים/ות לי בזכות עצמי, נכון, אבל יש הרבה א/נשים שעוזרים/ות לי בזכותו. 

טל בצילום של קולין ריצ'י

כמו שאתם/ן יודעים/ות, לא תכננתי שום דבר מזה. זה פשוט נהיה. ויש לי כיום עבודה (וכן, זו משרה מלאה, ולא, אני עוד לא מתפרנסת מזה, וכן, אתם/ן יכולים/ות לעזור) שגורמת לי לבכות המון, גם בגלל החומרים בהם אני עוסקת וגם בגלל הכאב הפרטי שלי, וזו עבודה שגורמת לי לתהות לפעמים האם אני משוגעת בגלל שזה מה שאני עושה, וזו עבודה שגורמת לא/נשים אחרים/ות לדאוג לי - גם חבריםו/ת וגם זרים/ות:


צילומסך, תכתובת פרטית בפייסבוק. 
הפוסט שהוא מתייחס אליו הוא זה,:
אכן אחד משני הפוסטים שהיה לי הכי קשה לכתוב עד היום (זה השני)



זו עבודה שגורמת לכך שכשאני רואה שמתייגים אותי בפייסבוק איפשהו, חלק ממני נדרך, כי אני לא יודעת האם תייגו אותי על סרטון חתולים חמוד או בגלל שמישהו/י מת/ה.
זו הרגשה מוזרה, בכל פעם שאת/ה רואה תיוג שלך בפייסבוק, לתהות האם מישהו מת.

ויש לי עבודה שגורמת לכך שכשאני מחפשת בפייסבוק "death" או "digital", יש לי הרבה אופציות לבחור מביניהן:






ועם זאת,זו עבודה שמרתקת אותי, שגורמת לי ללכת לישון לפנות בוקר לפעמים כי הגיע במייל איזה עדכון שאני מרגישה שאני חייבת לכתוב עליו פוסט בבלוג עכשיו, עבודה שגורמת לי לבדוק מיילים בסקרנות בבוקר כי אולי הגיעו עדכונים מעניינים בזמן שישנתי, עבודה שגורמת לי להרגיש שאני עושה משהו חשוב ומשמעותי ושאני עוזרת לא/נשים - ומוקדשת לטל. ועם כל הרצון שלי לחולל שינויים משמעותיים בקנה מידה גדול, כשמישהו/י מספר/ת לי שבזכותי ההיבטים הדיגיטליים של חייו/ה מסודרים ומוסדרים מעכשיו, אני מתרגשת, ומרגישה שרק בשביל המשפחה שלו/ה זה כבר היה שווה, אם חס וחלילה יקרה לו/ה משהו. 

תודה. 

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

אז מה חדש במוות הדיגיטלי? סיכום שנה

סוף השנה האזרחית זו הזדמנות מצוינת להסתכל אחורה על השנה שחלפה ולראות מה חדש במוות. הדיגיטלי. את סיכום שנת 2014 אפשר לראות כאן


2015 


דצמבר
  • לתאיר ראדה נפתח פרופיל פייסבוק ב-2012, כלומר לאחר מותה. הוא היה פעיל במהלך 2012-2013, ולא היה פעיל אך היה קיים ב-2014-2015. הוא היה כתוב בגוף ראשון יחיד הווה, מה שהפך את חוויית השיטוט בו למצמררת. במהלך דצמבר הפרופיל נעלם: פוסט שלי בנושא, עוד פוסט שלי בנושא, הפוסט הראשון שלי בנושא
  • האינטרנט (בעיקר Reddit, Facebook) מצליח לזהות בדצמבר גופה שהיתה אנונימית מאז 1995. אחרי עשרים שנה בהן היתה ידועה רק בכינוי "Grateful Doe", עכשיו יש לה שם: ג'ייסון קלהאן. פוסט שלי על הסיפור יעלה בקרוב, בינתיים: דף הפייסבוק המוקדש לו.  
צילומסך מפרופיל הפייסבוק שנפתח לתאיר ראדה לאחר מותה. 
כתוב בגוף ראשון יחיד הווה: 
"אחד הריקודים מבת מצוותי" 

נובמבר
  • Eterni.me עשתה הרבה רעש כשעלתה בינואר 2014 - ומאז שמרה על דממת אלחוט. בנובמבר היא סוף סוף משמיעה קול שוב: פוסט שלי בנושא
  • לאחר מאבק ממושך ומתוקשר שניהלה משפחתה של הולי גזרד שנרצחה ב-2014, בנובמבר פייסבוק מסירה סוף סוף מהפרופיל המונצח שלה את התמונות המשותפות שלה עם הרוצח שלה, שהוא גם בן הזוג שלה לשעבר: פוסט שלי בנושא.  
  • בנובמבר מושקת תחרות עיצוב בינלאומית חדשהFuture Cemetery Design Competition
  • בנובמבר מוקמת באנגליה העמותה Digital Legacy Association שמציעה Framework בנושאי מוות דיגיטלי המיועד למי שמלווים חולים הנוטים למות, בין אם הם בני משפחה ובין אם הם מטפלים מקצועיים. יופי של שיתוף פעולה עם הוספיסים בבבריטניה. 
אוקטובר
  • באוקטובר עולה עוד ניסיון לאפשר להמונים חיי נצח וירטואליים: Humai. אזהרה: כשנכנסים לאתר מתחילה מוסיקה. מעצבן. 
  • לייק בוזמן בן השמונה מת מלוקימיה בחודש מאי. באוקטובר, ההורים שלו, אנה בוזמן וטראוויס תומפסון, מחליטים למסד את הקשר ביניהם ולהתחתן. הצלמת מוסיפה את לייק לתמונות החתונה
  • Death Switch, אחד האתרים הותיקים והידועים לניהול עיזבון דיגיטלי, נסגר באוקטובר. 
  • יאהו מציגה באוקטובר אפליקציית מייל שמדלגת על שלב הסיסמה ואני תוהה האם זה הולך לסבך או לפשט את הגישה למיילים לאחר המוות. 
  • פייסבוק ממשיכה להכאיב לא/נשים גם כשהיא לא מתכוונת לכך באמצעות הזכרונות הקופצים ב-On this day. היא מנסה לתת לכך מענה על ידי כך שמאוקטובר היא נותנת יותר שליטה על הזכרונות המוצגים. באופן לא מפתיע, זה לא לגמרי פותר את הבעיה: אי אפשר להגדיר שלא רואים זכרונות יותר בכלל. 
  • נעמה הנקין נרצחה בתחילת אוקטובר. במהלך החודש ולאחר מותה ממשיכים לעלות בדף הפייסבוק של העסק שלה ארבעה פוסטים מתוזמנים שהכינה מבעוד מועד. הפוסט האחרון עולה ב-15/10. 
  • שירות ניהול הסיסמאות LastPass מתאחד באוקטובר עם LogMeIn. אני מקווה שאחד מהפירות שהאיחוד הזה יניב תהיה אפשרות למנות יורש דיגיטלי. 
גם לייק בתמונה המשפחתית

ספטמבר
גם טאורין בתמונה המשפחתית

אוגוסט 
  • באוגוסט מתקיים בלונדון הסימפוזיון השני למוות מקוון. סיכמתי אותו (באנגלית): יום ראשון, יום שני
  • באזפיד מפרסמים באוגוסט וידאו שיצרו על מוות דיגיטלי.  
  • באוגוסט עולה עוד ניסיון לאפשר להמונים חיי נצח וירטואליים: ETER9
  • באוגוסט מתקיים משפטו של הרוצח דייויד מייקל קאלאק שהעלה ב-2014 ל-4chan מיד לאחר הרצח תמונות של הנרצחת, אמבר קופלין בת ה-30, ותיאורים גרפיים קשים של המעשה. 
  • ב-Def Con ה-23 שמתקיים בלאס ווגאס באוגוסט, כריס רוק האוסטרלי מסביר איך להרוג אנשים דיגיטליתלינק 1, לינק 2


יולי 
  • ביולי גוגל מעדכנים את התשובה שלהם לשאלה מה לעשות לאחר מות משתמש: פוסט שלי בנושא (גילוי נאות: יכול להיות שהם שינו את זה מוקדם יותר ושרק שמתי לב לכך ביולי). 
יוני 

מאי 

אפריל 



גם ליין בתמונה המשפחתית

מרץ 
  • פייסבוק מכאיבה לא/נשים גם כשהיא לא מתכוונת לכך באמצעות הזכרונות הקופצים ב-On this day. שון פורבס מעלה במרץ פוסט נוגע ללב ומלא בכאב בנושא. 
  • סר טרי פראצ'ט מת ב-12/3/15. באותו החודש מתפרסמת עצומה מקוונת הקוראת למוות להחזיר אותו. מעניין באיזה אופן היא תוגש אם תגיע ליעד של 35,000 חתימות


פברואר



היו חדשות נוספות במהלך 2015 ששכחתי לכלול? אשמח לשמוע עליהן! אפשר ליצור קשר במייל המופיע בכותרת בבלוג, או בדף הפייסבוק.



דברים לחכות להם ב-2016:

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

עדכון נוסף לגבי פרופיל הפייסבוק של תאיר ראדה

לפני חודש ביקרתי לאחרונה את פרופיל הפייסבוק של תאיר ראדה וכתבתי פוסט לגביו



חזרתי לבקר את הפרופיל: 


רק כדי לגלות שירד מהאוויר: 


בראיון איתי בתוכנית הרדיו של דנה ספקטור ורן שריג בחודש שעבר התרעתי שזה עלול לקרות, ושלמפעילי/ות הפרופיל כדאי להפוך אותו לדף, כי אם מישהו/י ידווח לפייסבוק שזה פרופיל שנפתח לתאיר לאחר מותה, הוא יוסר. 

קיימת כמובן גם האפשרות שמפעילי/ות הדף הסירו אותו מרצונם/ן וביוזמתם/ן, אבל קשה לי להאמין בכך: חשבתי שדווקא עכשיו, סביב ההרשעה המחודשת, הוא יחזור להיות פעיל (הפרופיל היה פעיל ב-2012-2013, ולא היה פעיל ב-2014-2015). 

צריך להבדיל בין דף הנצחה או קבוצת הנצחה, שנפתחים על שמו של אדם לאחר המוות, שאלו פעולות שפייסבוק מעודדת, לבין פתיחת פרופיל על שמו של אדם לאחר המוות, שזו פעולה שפייסבוק אינה מעודדת. צריך גם להבדיל בין פתיחת פרופיל על שמו של אדם לאחר המוות, לבין פרופיל שהיה קיים לאדם עוד בחייו ומונצח לאחר מותו, כלומר הופך לפרופיל הנצחה. 



ולאוהביה של תאיר אני מאחלת שימצאו נחמה, כל אחד/ת בדרכו/ה ולפי יכולתו/ה.


יום שבת, 19 בדצמבר 2015

כשמדובר בפייסבוק: הרצון שלנו לא רלוונטי

כשראיתי את ההודעה הזו בפרופיל של מאי פלג מירושלים לאחר מותה בחודש שעבר, הלב שלי התכווץ: 



"לבקשתה של מאי, הדף הזה נשאר פעיל במתכונתו הנוכחית ולא כדף זיכרון של הפייסבוק". 

אז זהו, שלפייסבוק לא אכפת מה רצונה של מאי, ולא אכפת לה שמאי נתנה את שם המשתמש והסיסמה שלה בכוונה ומתוך רצון שהפרופיל שלה (זה פרופיל ולא דף) ימשיך להיות פעיל ושיקיריה, עליהם/ן היא סומכת, יוכלו להמשיך ולהיכנס אליו ולתפעל אותו. פייסבוק מאפשרת לכל אדם לדווח לכל אדם על מוות, וברגע שהדיווח מתקבל, הפרופיל מונצח - גם אם זה לא היה רצון המת/ה.
זה אכן מה שקרה גם עם הפרופיל של מאי, ומהר מאד: מישהו/י שלא כיבד את רצונה דיווח לפייסבוק והפרופיל הונצח.
מאי ידעה שהיא הולכת למות, היא ידעה מה היא רוצה שיקרה עם הפרופיל שלה לאחר מותה - ולפייסבוק זה לא משנה. 


השבוע, ג'ף מק'מנמי מוויסקונסין בארה"ב, בעלה של הת'ר, פרסם מתוך הפרופיל של אשתו לאחר מותה מסרטן, לבקשתה ועל פי הנחיותיה, את ההספד המרגש והמקסים שכתבה על עצמה. הוא מתחיל במילים:
"I have some good news and some bad news. The bad news is, apparently, I'm dead. The good news is that if you're reading this, you are most definitely not (unless they have wifi in the afterlife)".
הת'ר ידעה שהיא הולכת למות והשאירה לג'ף את הטקסט הזה עם הגישה לפרופיל שלה. 

שוב הלב שלי מתכווץ כשאני קוראת את מה שהוא כתב יומיים לאחר מכן


"I have decided to keep this page going as a memorial for Heather. Not only will there be updates on the book, but I'll continue to post pictures and fun tidbits about Bri's life that Heather always enjoyed sharing"
ברי היא בריאנה, בתם של ג'ף והת'ר. באפריל היא תהיה בת חמש.
הספר הוא הספר שהת'ר כתבה ויצא לאור באפריל: Cards for Brianna: A Lifetime of Lessons and Love from a Dying Mother to Her Daughter
והרצון של ג'ף? הרצון שלו להמשיך לתפעל של הפרופיל של אשתו (גם זה פרופיל ולא דף) מתוכו, ולעדכן משם לעוקבים (אלפים) ולחבריה (מאות) תמונות של בתם ועדכונים לגבי הספר? ובכן, זה לא הולך לעניין את פייסבוק. וגם זה שהת'ר ידעה שהיא הולכת למות ונתנה לו את שם המשתמש והסיסמה שלה בכוונה, גם זה לא יעניין אותה. 
אני עוקבת אחרי הפרופיל של הת'ר בחשש שמא בפעם הבאה בה אגיע אליו, אגלה שכבר הונצח. 

 הת'ר וברי, ספטמבר 2014 

ב-2012 לואיז פאלמר מאנגליה מצאה את עצמה מחוץ לפרופיל הפייסבוק של בתה היחידה בקי, שמתה בדצמבר 2010 מגידול במוח, בגיל 19. בסוף חייה לבקי כבר היה קשה לקרוא או לכתוב לבד מעבר לכמה משפטים, ולכן נעזרה באמה, שנכנסה ביחד איתה לפרופיל שלה, כתבה בשמה והקריאה לה מה חבריה כותבים. לאחר מותה של בקי, לואיז המשיכה להיכנס לפרופיל, מחקה הודעות ספאם ומצאה נחמה בגישה לחבריה של בקי ולמה שבקי כתבה כשעוד היתה בחיים. אבל מישהו/י דיווח לפייסבוק שבקי מתה, והפרופיל שלה הונצח, ולואיז מצאה את עצמה נעולה מחוצה לו. 

בקי ולואיז פאלמר 

נסיונותיה להסביר לפייסבוק שהיא נכנסה לפרופיל של בקי ברשותה עוד בחייה לא צלחו, והיא הגדירה את פייסבוק כ"חסרת רגישות וחסרת לב" בתגובה. 

ההסבר שלה מאד נוגע ללב בעיני: 
"I was angry and devastated as although people can post on the Wall, I can’t read any of her old conversations nor remove any spam. It means her page looks like an uncared for grave with weeds growing on it".

ראיון של לואיז ל-BBC, אפריל 2015: 

video

אז א/נשים שמשתמשים ב-Legacy Contact של פייסבוק, תזכרו שזה לא נותן מענה מספיק טוב. וא/נשים שחושבים שזה שהם משאירים הנחיות ואת שם המשתמש והסיסמה - תזכרו שזה לא מספיק. לפייסבוק לא אכפת מה אתם רוצים או מה החלטתם. הפרופיל יונצח ברגע שידווח.
ג'ף - הלוואי שתספיק לעשות את מה שחשוב לך לעשות בפרופיל של ה'תר לפני שהוא יונצח, כי ככל שהסיפור הזה נהיה ויראלי וצובר תאוצה, הסיכוי שזה יקרה ובמהרה רק הולך וגדל, לצערנו. 

אני חוזרת ומבקשת: ראיתם בפייסבוק פרופיל של אדם שנפטר? אל  תדחוו עליו/ה. 

יום שני, 23 בנובמבר 2015

ובכן, BBC News, אתם טועים

זה רגע מאד מוזר עבורי, הרגע בו אני קוראת ידיעה של ה-BBC News ומגלה שיש בה שלוש טעויות. הולכת לבדוק את עצמי ליתר ביטחון, חוזרת לקרוא אותה וכן, גם בקריאה השלישית, הטעויות שם.

אז BBC News, טעיתם בכתבה שפרסמתם על הולי גזרד

  • "נדקרה למוות ב-Gloucester מוקדם יותר השנה" - לא, הולי נרצחה ב-2014, לא ב-2015.
  • "אם תמות, חבר או קרוב משפחה יכול לבקש שפרופיל הפייסבוק שלך יונצח" - לא, כל אחד יכול לדווח לפייסבוק על מוות, לא רק חברים וקרובי משפחה. זה גם יכול להיות אדם זר לחלוטין (שזו חלק מהבעיה).
    אני יודעת שבלינק בפייסבוק כתוב "חבר או קרוב משפחה", אבל בשום שלב את/ה לא מתבקש/ת לספק הוכחת חברות או קרבה משפחתית כלשהי - ולכן כל אחד יכול למלא את הטופס הזה, לדווח על מוות ולבקש להנציח את הפרופיל.
  • "מי שמבקש להנציח את הפרופיל יתבקש לספק לפייסבוק הוכחת מוות, כמו תעודת פטירה" - לא, כדי לבקש להנציח פרופיל לא צריך לספק תעודת פטירה, צריך רק לשים לינק להספד או מודעת אבל או משהו אחר שקשור למותו/ה.
    תתבקש/י להוכיח קרבה משפחתית ולספק תעודת פטירה רק אם תבקש/י למחוק את הפרופיל ולהסיר אותו מפייסבוק כליל - לא אם את רק מבקש/ת שיונצח. 


BBC News - וגופי תקשורת נוספים - בבקשה תרגישו חופשי לפנות אלי כשאתם מפרסמים ידיעות הקשורות למוות דיגיטלי. ורצוי, כנראה, לפני שהן מתפרסמות. 




מבולבל/ת? את/ה לא לבד. פייסבוק ומוות זה אכן מבלבל, ולכן יש בבלוג פוסט שעושה בדיוק את זה: סדר בבלגן בכל מה שקשור לפייסבוק ומוות

יום ראשון, 22 בנובמבר 2015

עדכון לגבי פרופיל הפייסבוק של תאיר ראדה

עדכון דצמבר 2015: העליתי פוסט חדש עם עדכון נוסף 

---------------------------------------------------------------------------------------

על פרופיל הפייסבוק של תאיר ראדה כתבתי לראשונה בפוסט מוות בפייסבוק, פייסבוק ומוות - חלק שני שהתפרסם באוגוסט 2013. אני עוקבת אחריו מאז ומזכירה אותו לעיתים קרובות בהרצאות שלי. כתבתי הודעה פרטית למפעילי הפרופיל באוגוסט 2013 ולא זכיתי למענה, מה שהשאיר אותי עם התהייה: מי מפעיל אותו? 


צילומסך, פייסבוק, תכתובת פרטית 
:שימו לב לשימוש בהווה לגביה: Lives in Katzrin



פרופיל הפייסבוק בשמה של תאיר נפתח ב-2012, לאחר מותה (היא נרצחה ב-2006). 


כלומר לא היה ספק בכך שהיא כבר לא בחיים כשהועלה לראשונה, ובכל זאת, הוא נוצר ונכתב בגוף ראשון יחיד הווה, מה שהופך את הקריאה בו למצמררת, כי תאיר כביכול עדיין בחיים:  


רן שריג ודנה ספקטור העלו את אילנה, אמה של תאיר, לראיון בתוכניתם ברדיו 103 FM, ושם נשאלה האם האם המשפחה מפעילה את הפרופיל - וענתה בשלילה, ונשאלה האם היא יודעת מי כן מתפעל את הפרופיל - וענתה בשלילה שוב, אם כי ציינה שמדובר ב"קבוצת אנשים רציניים". אילנה (תזמון 05:23): 

"אני מודעת לכך, הביאו את זה לפני לא פעם ולא פעמיים. אני אין לי פייסבוק, אני אין לי מייל, אני לא מחוברת בווטסאפ לכל העולם, אבל אני יודעת, ולא פעם בבית משפט נפגשתי עם הקבוצה הזו, חלק גם העיזו ובאו לפה הביתה. ... מאחורי זה עומד הרבה, לפעמים, רצון לפתור את התעלומה עם כל הדברים הכואבים. ... אני יודעת שזו קבוצה של חבר'ה מאד רציניים, אנשים חושבים. ... אני מכירה את זה, אני לא יכולתי לעצור את זה, אני לא יכולתי לתמוך בזה. אנחנו נחשפנו אליהם והכרנו אותם בבתי משפט". 
הראיון הגיע בעקבות יוזמת משפחתה של תאיר לקרוא בית כנסת על שמה ולממן זאת בפרוייקט מימון המונים. נכון לרגע כתיבת הפוסט גוייסו 315,320 ₪, כלומר 15,320 ₪ יותר מה-300,000 ₪ שהוצבו כמטרה עם פתיחתו. 

לאחר הראיון עם האם, דנה ורן העלו גם אותי לראיון



אז אנחנו עדיין לא יודעים מי כן מפעיל את הפרופיל אבל אנחנו יודעים שזו לא המשפחה, מה שמשאיר את התהייה בתוקף: מי כן מפעיל את הפרופיל ואיך הגיעו לידי המפעילים תמונוות ווידאו פרטיים של תאיר, אם הפרופיל הוקם שלא בעידוד המשפחה? 

פייסבוק לא מעודדת פתיחה של פרופילים לאנשים אחרי מותם - היא כן מעודדת פתיחה של דפי זיכרון או קבוצות זיכרון. מבולבלים/ות? אתם/ן לא לבד: יש פוסט שלם בבלוג שרק עושה סדר בבלגן בכל מה שקשור לפייסבוק ומוות. 

----------------------------------------------------------------------------------------


הבהרה בהמשך למה שרן אמר - שלא התייחסתי אליו בשידור כי המפיקה אמרה שיש לי מעט זמן באוויר - אני אכן חלוצה ויחידה בתחום בארץ, אבל אני בהחלט לא חלוצה או יחידה בנושא בעולם: יש הרבה א/נשים שעוסקים/ות בו, והרבה מלפני.

יום חמישי, 19 בנובמבר 2015

ראיונות בגלי צה"ל ו-103 FM ושני טורים אורחים

בנובמבר 2015 התראיינתי לתוכנית "רבע לדיגיטל" בגלי צה"ל, בהנחייתו של עידו קינן. אפשר להאזין לו כאן. הראיון איתי מתחיל בתזמון 04:51.   


והתראיינתי לתוכניתם של רן שריג ודנה ספקטור ב-103 FM. אפשר להאזין לראיון כאן, ולהאזין לראיון שקדם לו, עם אילנה, אמה של תאיר ראדה, כאן



את הרשימה המלאה של הכיסוי התקשורתי שהיה לבלוג עד היום ואת הראיונות איתי בארץ ובחו"ל ניתן למצוא כאן
מוזמנ/ים ליצור איתי קשר לתיאום ראיונות נוספים במייל death.in.digital.era@gmail.com או דרך דף הפייסבוק של הבלוג








את רשימת כל הפרסומים שלי בהארץ עד כה תוכלו למצוא מרוכזים כאן

את הרשימה המלאה של כל הכתבות, הטורים ומאמרי הדיעה שכתבתי והתפרסמו מחוץ לבלוג, בעברית ובאנגלית, בארץ ובחו"ל, תוכלו למצוא כאן.