אחרי המוות - מדריך טכני

כשניגשים למשימה הלא פשוטה של גישה לאתרים ולחשבונות המקוונים השונים, ההתמודדות מתחלקת לשניים: כשיש סיסמה וכשאין סיסמה.

• אם יש לכם סיסמה - תוכלו להיכנס. 
• אם אין לכם סיסמה אבל יש לכם גישה לחשבון המייל, ברוב האתרים שתרצו או תצטרכו להיכנס אליהם תוכלו ללחוץ על "שכחתי סיסמה" ומייל יישלח לתיבה עם לינק לקביעת סיסמה חדשה. ברגע שקבעתם סיסמה חדשה, יש לכם גישה לאתר / חשבון. 
• אם אין לכם סיסמה ואין לכם גישה למייל זו כבר התמודדות אחרת, כי היא מצריכה פנייה לספקים. חלק מספקי השירותים האינטרנטיים כבר נערכו לטיפול במקרי מוות של לקוחותיהם ומציגים מדיניות מוגדרת והנחיות ברורות בנושא, אבל חלקם עדיין נערכים לכך או השלימו את היערכותם רק לאחרונה: טוויטר, למשל, פרסמה את המדיניות שלה בנושא רק באוגוסט 2010. 
  

מידע נוסף שאני מקווה שיקל עליכם, נמצא בפוסט איך מטפלים במחשב של קרוב שנפטר? - ההתמודדות שלי.

נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא זמן. בחלק מהמקרים עומד לרשותכם רק חלון זמן צר שבו תוכלו לטפל בעיזבון הדיגיטלי:

• בפייסבוק למשל, בכל רגע מישהו עלול להפוך את הפרופיל לפרופיל הנצחה (אין צורך בהסכמתכם, ותמצאו את עצמכם נעולים מחוץ לחשבון - גם אם יש לכם סיסמה). לכן, כדאי דבר ראשון להוריד עותק מתוכן הפרופיל (ההסבר איך לעשות זאת נמצא כאן למטה, תחת הכותרת פייסבוק). 
• תיבות מייל של ספקיות כמו וואלה נסגרות כשלא נעשה בהן שימוש, ולכן כדאי להיכנס לחשבון גם אם עדיין אינכם יודעים מה לעשות בו, ולו רק כדי ליצור פעילות בחשבון ולהאריך את משך זמינותו. 
• לעיתים תהיה לכם גישה לחשבונות רק למשך זמן מסויים: אם אדם נפטר כשהטלפון החכם שלו ו/או המחשב שלו עדיין מחוברים לחשבונותיו המקוונים, בכניסה הבאה שלכם כנראה שעדיין תוכלו להשתמש בחיבור הקיים. אבל החיבור הזה בדרך כלל מוגבל בזמן, ואחרי שיחלוף, תתבקשו להקליד מחדש את הסיסמה, ואם לא תהיה בידכם, תינעלו מחוץ לחשבון. לכן, מומלץ לנצל את חלון הזמן הצר הזה על מנת לקבוע כמה שיותר סיסמאות חדשות, ולאפשר לכם כניסה עצמאית לחשבונות - לפחות בשלב ראשון. יכול להיות שמאוחר יותר תחליטו לסגור את החשבון, אבל לפחות שתהיה בידכם האפשרות להחליט בעצמכם. 

ברור לי שיש המון דברים להתמודד איתם ולטפל בהם אחרי מוות, ואולי העיזבון הדיגיטלי לא נראה לכם דחוף, אבל לצערנו יכול להיות שעד שתגיעו לטפל בו - כבר יהיה מאוחר מדי, ומידע חשוב ויקר-ערך ייעלם לצמיתות, באופן שאינו ניתן לשחזור.  

לנוחיותכם, ריכזתי כאן מדיניות של אתרים, ספקיות ופלטפורמות נפוצים, בישראל ובעולם, ותרגמתי את החלקים הרלוונטיים. 

אם נתקלתם במדיניות נוספת שיש לכם צורך בה ואינה מפורסמת כאן עדיין, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל ואשתדל לברר אותה בשבילכם ולפרסם כאן לטובת משתמשים נוספים: death.in.digital.era@gmail.com . 

WebCease הוא אתר שנוצר בעקבות התחקות של בן אחר הנכסים הדיגיטליים של אמו לאחר מותה. הוא מציע שירותי איתור חשבונות מקוונים פעילים. יש בו מסלול בחינם ומסלול בתשלום. 

טוויטר

המדיניות של טוויטר במקרה של מות משתמש היא להסיר את החשבון שלו או לסייע לבני משפחתו בשמירת גיבוי של הציוצים שפורסמו על ידו, אבל לא לאפשר גישה לחשבון עצמו ולא למסור מידע שלא פורסם על ידו בציבור.

על מנת לדווח על מוות צריך למסור מספר פרטים: שם, פרטי יצירת קשר והקירבה לנפטר, שם המשתמש בטוויטר או לינק לדף הפרופיל שלו בטוויטר ולינק להספד או ידיעה חדשותית. את המידע ניתן לשלוח במייל, בדואר או בפקס.

Gmail

בתמיכה המקוונת של ג'ימייל  אפשר למצוא התייחסות מפורטת לנושא: 

"אם מישהו הלך לעולמו ואתה זקוק לגישה לתכנים שבחשבון הג'ימייל שלו או שלה, במקרים נדירים אולי נוכל להעביר את תכולת החשבון לנציג מאושר מטעם המשתמש. אנחנו שולחים את תנחומינו ומעריכים את סבלנותך והבנתך במהלך התהליך.

בגוגל, אנחנו מודעים היטב לאמון שהמשתמשים נותנים בנו ולוקחים את האחריות לשמירת הפרטיות של המשתמשים בשירותי גוגל ברצינות רבה. כל החלטה לספק את תוכן המייל של משתמש שנפטר תתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת והתהליך לקבלת התוכן הינו ממושך. לפני שתתחילו, קחו בחשבון שגוגל עשויה שלא לספק את תוכן החשבון ושעצם שליחת הבקשה ומילוי המסמכים אינו ערובה לכך שנוכל לעזור לך".

כדי לפנות, יש לשלוח בדואר או בפקס את הפרטים הבאים: שם מלא, כתובת דואר, כתובת מייל, צילום תעודת זהות או רישיון נהיגה, כתובת הג'ימייל של המשתמש שנפטר, תעודת הפטירה – ואם היא לא באנגלית, אז תרגום לאנגלית מאושר על ידי נוטריון. 

עם קבלת הפרטים, גוגל תבחן את הבקשה ותודיע לך במייל האם יוכלו להמשיך לשלב הבא של הטיפול בבקשתך. אם כן, ישלחו לך הנחיות נוספות לתהליך המשפטי, הכולל צו מבית משפט בארה"ב ומשלוח חומרים נוספים. 

בגוגל ממליצים לא לפצוח עצמאית בשלב השני, אלא לחכות למענה מהם לגבי השלב הראשון. מתוך התחשבותם בפרטיות המשתמש, לדבריהם, אם יחליטו שאינם יכולים לספק את תכולת הג'ימייל, לא יוכלו למסור לך פרטים נוספים או לדון בהחלטתם.   

עדכון יולי 2015: 
כשמקליקים על אותו הלינק מגיעים עכשיו לתוצאה שונה: 

גוגל מאפשרת לנו עכשיו לפנות אליה לגבי: 

• סגירת החשבון של משתמש/ת שנפטר/ה
• הגשת בקשה לקבלת כספים מחשבון של משתמש/ת שנפטר/ה 
• קבלת עותק מתכולת חשבון של נפטר/ת 
• הודעה על משתמש/ת שנפטר/ה 
• פתירת 'חטיפת' חשבון של משתמש/ת שנפטר/ה 
• תכנון מה לעשות עם החשבון שלי אחרי מותי

Youtube

כיוון שגם ג'ימייל וגם יוטיוב הם בבעלות גוגל, גם בתמיכה המקוונת של יוטיוב אפשר היה למצוא הנחיות ברורות:

"אם אתה זקוק לגישה לתכנים שנמצאים בחשבון היוטיוב של מישהו שהלך לעולמו, יש לשלוח בפקס או באימייל את הפרטים הבאים: שמך המלא ופרטי יצירת קשר איתך כולל כתובת אימייל, שם החשבון ביוטיוב של האדם שנפטר, העתק מתעודת הפטירה, העתק מסמך ייפוי כח - או אם אתה הורה של בעל חשבון שנפטר והוא מתחת לגיל 18, יש לשלוח העתק מתעודת הלידה שלו ואז אין צורך בייפוי כח". 

אחרי קבלת המסמכים יעברו כ-30 יום בהם יוטיוב יעבדו ויאמתו אותם. אם תזדקק לגישה לחשבון בתוך פחות זמן מזה, המדיניות של יוטיוב היא לספק מידע לצד שלישי רק בצו בית משפט או תהליך חוקי אחר, מתוך תיאום עם החוקים הפדרליים והחוקים של המדינה.
מה שמעניין הוא שמאז שהכנתי את הפוסט הזה ועד שפרסמתי אותו, יוטיוב הסירה את ההנחיות האלו מהאתר שלה. 

עדכון מרץ 2013: מסתבר שהמדיניות של גוגל אחידה לגבי כל מוצריה. התשובה המפורטת נמצאת בפוסט: "המדיניות של גוגל - עדכון". 

כיוון ש-Picasa נרכשה על ידי גוגל, מדיניות זו חלה גם על התמונות שמאוחסנות שם. 

Yahoo!
ליאהו יש את המדיניות הנוקשה ביותר. אין טעם לפנות אליהם, גם לא עם צו מבית משפט. מבחינתם הם מחוייבים לשמור על פרטיות המשתמש נקודה, הם לא יתנו גישה או עותק מהתכולה גם לא לקרובים מדרגה ראשונה, והדבר היחידי שהם יעשו אם תפנו אליהם זה למחוק את החשבון. 

כיוון שיאהו רכשה את Flickr, מדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת זו חלה גם על התמונות שמאוחסנות שם: "החשבון אינו ניתן להעברה או להורשה". 

Hotmail

למייקרוסופט יש מדיניות מסודרת כיצד להודיע על מות לקוח, שבמרץ 2012 עודכנה, ועלתה לרשת בעברית 

בינתיים היא המקיפה, המספקת, הנוחה והידידותית ביותר לקרובי הנפטר מהמדינויות בהן נתקלתי עד כה. 

תחת הכותרת "איך לבקש נתונים מחשבון משתמש שנפטר" מיקרוסופט מביעה תחילה את תנחומיה על האובדן. החברה עדכנה את מדיניותה במרץ 2012: היא כעת מופיעה תחת "שאלות ותשובות", אינה מכילה את הטקסט האישי בפתיחה (שדווקא היווה נקודת זכות בעיני) ונראית כך: 

עם קבלת פנייתך הראשונית בנושא (למייל שכתובתו msrecord@microsoft.com), מייקרוסופט שומרת את כל המידע הזמין מחשבון דואר זה למשך שישה חודשים. אם לא תתקבל ממך תגובה נוספת בתוך חצי שנה זו, המידע יימחק מהמערכות. 

לפני שימסרו מידע על חשבון המשתמש של הנפטר, יש לשלוח מסמכים כדי לאמת שהחשבון שאתה פונה בגינו הוא אכן החשבון הנכון. לאחר שהמידע יתקבל ויאושר, מיקרוסופט תשלח לך עותק של כל הודעות המייל המאוחסנות בחשבון, יחד עם רשימת אנשי הקשר (אם קיימת), כדי לאפשר לך לתקשר עם אותם האנשים עימם המנוח התכתב.  

תהליך זה אמנם יאפשר לך לקבל את תכולת החשבון, אבל סיסמתו של הנפטר לא תימסר לך ולא יתאפשר לך לקבוע סיסמה חדשה. התהליך גם לא יאפשר לך לקבל בעלות על החשבון. הוא כן יאפשר לך, אם תרצה, להנחות את מייקרוסופט לסגור את החשבון.

כדי להתחיל את התהליך יש לשלוח בפקס או בדואר את המסמכים הבאים, באנגלית בלבד (למסמך שבמקורו הוא בשפה אחרת, כמו עברית, יש לצרף מקור ותרגום מאושר): כתובת המייל שלך, כתובת הדואר שלך (שאינה תיבת דואר), מסמך המאשר כי הנך המוטב או מנהל העיזבון של הנפטר או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, צילום רשיון נהיגה שלך או תעודה רשמית אחרת (שהונפקה על ידי הממשלה), צילום תעודת הפטירה, שם החשבון בהוטמייל, שם פרטי ומשפחה של בעל החשבון, תאריך הלידה שלו, כתובתו המלאה כולל מיקוד, זמן יצירת החשבון (משוער), זמן כניסה אחרון לחשבון (משוער).  

iTunes / Apple

לאפל אין כרגע מדיניות מוסדרת להודעה על מות לקוח. יש התייחסות מסויימת לגבי iTunes :

יש אפשרות למחוק לחלוטין חשבון משתמש ב-iTunes, אבל אפל לא ממליצה עליה: החשבון ב-iTunes מחובר למספר אפליקציות נוספות ומחיקת החשבון תגרום לכך שלא ניתן יהיה להוריד מחדש אפליקציות, לעדכן אפליקציות שנרכשו או לאשר למחשבים חדשים להריץ תוכן שכבר נרכש בעבר. היא מזהירה מפני ההשלכות של מחיקת החשבון ומציעה אלטרנטיבות שמאפשרות גישה מלאה לפריטים שנרכשו מצד אחד ומונעת רכישת פריטים נוספים מצד שני. 

האפשרות הראשונה היא להסיר את פרטי החיוב מהחשבון, כך שלא יהיה ניתן לעשות בו שימוש לרכישות נוספות. כך אפשר לאשר למחשבים להריץ את הפריטים שנרכשו מחשבון זה והחשבון יישאר פתוח למקרה שתרצה לעשות בו שימוש בעתיד. 

נכנסים ל-iTunes > חנות > חשבון, ובוחרים "עריכת פרטי תשלום". כמובן, על מנת להיכנס יש צורך בידיעת שם המשתמש באפל. 

האפשרות השנייה היא להפוך את החשבון ל"לא זמין", מה שימנע רכישות נוספות. עדיין יהיה אפשר להריץ את הפריטים שנרכשו באמצעות החשבון, אך לא ניתן יהיה להוריד מחדש קבצים או לעדכן אפליקציות שנרכשו בעבר.

האפשרות השלישית היא למחוק את החשבון, אבל iTunes מזהירה שבמקרה זה לא רק שתאבד את היכולת להריץ פריטים שנרכשו ואת היכולת להוריד מחדש ולעדכן, אלא זו פעולה בלתי הפיכה ולא ניתן יהיה בעתיד להפעיל מחדש את החשבון שנמחק.

שם המשתמש בחשבון iTunes הוא גם שם המשתמש באפל, ולכן מחיקת החשבון ב- iTunesתשנה את הרישום לכל מוצר אפל אחר שנעשה שימוש בשם משתמש זה בעת ההרשמה אליו. כלומר, לא תתאפשר כניסה לאתרי אפל שבהם יש צורך בזיהוי שם משתמש וסיסמה.  

כדי להפוך חשבון ללא זמין או למחוק אותו יש לשלוח אימייל לכתובת iTunesStoreSupport@apple.com הכולל בקשה זו ואת הכתובת לחיוב, כפי שמופיעה בחשבון אייטיונס זה, ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי בו נעשה שימוש בחשבון או מספר ההזמנה של הרכישה האחרונה, או שם של מוצר שנרכש מחשבון זה. אפל תוודא כי המידע נכון ותטפל בבקשה, ותשלח מייל אישור על הביצוע.

LinkedIn

ברשת החברתית המקצועית לינקדאין קייםטופס  להורדה לדיווח על מוות 

והנחיות מדויקות כיצד יש לפעול: מורידים את הטופס, ממלאים אותו, ומעלים בחזרה או שולחים בפקס, בצירוף תעודת הפטירה.

מילוי הטופס מצריך את ידיעת כתובת המייל עמה נרשם לרשת מי שהלך לעולמו. אם היא לא ידועה לנשארים אחריו, לינקדאין לא יטפלו בבקשה.

עם קבלת הטופס, יימחק הפרופיל. הרשת אינה מציעה אפשרויות נוספות מלבד מחיקה.

Myspace

גם במייספייס מתחילים את הטיפול בנושא בכמה מילים אישיות: אנחנו מצטערים על אובדנך.

אם אתה קרוב מדרגה ראשונה של הנפטר, הם מציעים למחוק או לשמר את הפרופיל שלו עבורך.

כדי לשמור על ביטחון ופרטיות לקוחותיהם, הם מבקשים שתשלח מהמייל האישי שלך הוכחת מוות, כגון הספד שפורסם או תעודת פטירה, ותפרט את הקירבה שלך לנפטר. על המייל לכלול את הזיהוי שלו במייספייס ואת בקשותיך הספציפיות מה לעשות בקבצים: למחוק, לשמור, או להסיר תוכן מסוים. 

גם מייספייס לא יאפשרו לך גישה לפרופיל עצמו ולא יאפשרו לך לערוך או למחוק בתוך הפרופיל בעצמך, אבל הם מבטיחים לעבור עליו ולהסיר כל תוכן כפי שתבקש.

הם מציינים שאם יש לך גישה לכתובת המייל המקושרת לחשבון שלו, תוכל לשחזר את הסיסמה ולהיכנס לפרופיל בעצמך, ואז כמובן תוכל למחוק, לערוך וכו', כרצונך.

מייספייס עדכנו את המדיניות שלהם ביולי 2012: 

הטקסט שם עכשיו קצר ולא אישי, והם מצייינים כי בפניית בן משפחה מקרבה ראשונה בלבד, או מנהל העיזבון הדיגיטלי, אפשר להסיר או לשמר פרופיל של משתמש שנפטר. 

אינסטגרם 

היתרון של אינסטגרם הוא שאפשר להוריד ממנה תמונות גם בלי גישה לחשבון המשתמש: כל אחד יכול להיכנס לחשבון אינסטגרם של כל אחד ולהוריד ידנית כל תמונה (פותחים תמונה, קליק ימני, save as). ניתן גם להשתמש באתר או אפליקציה חיצוניים שמאפשרים להוריד את כל התמונות בבת אחת.
אתרים כמו Instaport או Downgram ועוד מצריכים כניסה לחשבון האינסטגרם על מנת לאפשר להוריד את כל התמונות בבת אחת, מה שאומר שיש צורך בידיעת שם המשתמש והסיסמה של חשבון האינסטגרם, אבל יש אפליקציות ב-itunes כמו InstaSave שמאפשרות להוריד את כל התמונות לטלפון גם בלי גישה לחשבון האינסטגרם (אם כי זה זמין רק לבעלי מכשירי אפל).
יש עוד אפשרויות רבות, כדאי לחפש את הפיתרון המתאים ביותר עבורך (לכתוב בגוגל download instagram photos to computer למשל ולעבור על תוצאות החיפוש), ויש ברשת מדריכים כמו זה לגבי אפשרויות השמירה. תודה לעידו סימיוני על הייעוץ המקצועי. 

וואלה!
לוואלה! יש מדיניות ברורה ומסודרת במקרה של מוות - אבל אי אפשר למצוא אותה ברשת: היא לא מופיעה ב"מדיניות השימוש בדואר אלקטרוני", שהיא חלק מתנאי השימוש.
מסתבר שוואלה! תאפשר לכם לקבל את הסיסמה של תיבת הדוא"ל של המנוח ללא היסוס, וכל מה שצריך לעשות כדי שזה יקרה זה לפעול לפי ההנחיות הבאות: 
יש לפנות אל מחלקת התמיכה, בדוא"ל support@walla.net.il , או דרך "כתבו לנו" באתר וואלה!, ובפנייה צריך לפרט את:

• שם המבקש;
• הקשר בינו לבין בעל תיבת הדוא"ל;
• שם בעל תיבת הדואר;
• שם המשתמש (כלומר היוזר) של בעל התיבה.

בהמשך תתבקשו גם לשלוח:

• העתק של תעודה רשמית המעידה על הקשר בין הפונה ובין הנפטר;
• העתק תעודת פטירה של בעל תיבת הדוא"ל;
• הצהרה חתומה על ידי עורך דין (על גבי פורמט שתספק לכם חברת וואלה! כקובץ מצורף במייל, או בפקס). 

במידה ובעל תיבת הדוא"ל הוא קטין, תצטרכו בנוסף לשלוח גם: 

• הסכמה בכתב של שני הורי הקטין ו/או שני האפוטרופוסים החוקיים של הקטין לכך שהסיסמה תינתן; 
• צילומי תעודות הזהות +ספחים של שני הורי ו/או אפוטרופוסי הקטין

012 סמייל 
מ-012 סמייל קיבלתי את התשובה הלקונית הבאה: "על פי תשובת המחלקה המשפטית אין לאשר גישה למייל  ללא צו בית משפט". כלומר אין מה לפנות אליהם ישירות - במידת הצורך אני בטוחה שעורך הדין שלכם כבר ידע איך ליצור איתם קשר.


בזק בינלאומי 
לבזק בינלאומי אפשר לדווח על מוות בטלפון: 3014 *, בצ'ט עם נציג שירות או בטופס "צרו קשר". תצטרכו לספק את מספר תעודת הזהות של הנפטר ואת ארבעת הספרות האחרונות של אמצעי התשלום. אולי תתפלאו לדעת שמידע מינימלי זה מספיק גם כדי לבטל את המנוי שלו וגם כדי לקבל את הסיסמה למייל שלו. 
אם תרצו לקבל זיכוי על חבילת הגלישה של המנוי מאז פטירתו, תתבקשו להציג גם תעודת הפטירה. בחברה יוודאו שאכן לא התבצעו מאז גלישות ממנוי זה.
בבזק בינלאומי הגלישה מחוברת לתיבת המייל, אבל תוכלו לבקש להפסיק את מנוי הגלישה, ולהשאיר את תיבת הדוא"ל פעילה: בחצי השנה הראשונה ללא עלות, ומהחודש השביעי ואילך בתשלום של 9.90 שקל (כולל מע"מ).

TheMarker Cafe
לקפה דהמרקר ניתן להודיע על פטירה בטלפון: 03-5133697 או במייל support@themarker.com.   המדיניות של הקפה היא לא למסור פרטים אישיים, כולל סיסמה - אלא אם יש צו בית משפט בעניין. 

נטוויז'ן 013
לנטוויז'ן אפשר להודיע על מות משתמש טלפונית: 3013 *, בדוא"ל service@netvision.net.il או בטופס פניית לקוח באתר. תתבקשו להציג עותק מתעודת הפטירה, מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום, ותוכלו לקבל את הסיסמאות לכל השירותים אליהם היה מנוי הנפטר, כולל סיסמאות לדוא"ל ולגיבוי בענן. במידה ותרצו להשאיר את תיבת הדוא"ל של הנפטר פעילה זה אפשרי - תצטרכו לבצע מול החברה העברת בעלות על התיבה, כך שתעבור לבעלות בני המשפחה שימשיכו לתפעל אותה.
כל זה תקף רק אם לנפטר היה מנוי פרטי: אם היה לו מנוי עסקי, רק בעל העסק, או איש הקשר מטעם העסק הרשום בנטוויז'ן, יוכל לפנות. לצורך זיהוי מנוי עסקי יש צורך גם במספר ח.פ.. 

תפוז
לתפוז אפשר לדווח על מות משתמש באמצעות דף יצירת הקשר באתר. אם אין לכם גישה למייל ממנו נרשם לאתר זה המשתמש שנפטר, לא תוכלו לקבל מהם סיסמה, גישה לפרופיל שלו או לתכנים שהעלה, אלא בהוראת בית משפט או אם יש לפנייה עילה משפטית.


ישרא-בלוג

לישרא-בלוג (מבית נענע10) אפשר להודיע על מות בלוגר במייל israblog@nana10.co.il . המדיניות שלהם משתנה בהתאם למקרה, ותלוי מה תבקשו. במקרים מסוימים קרובי הבלוגר שנפטר יוכלו לקבל את ההרשאות לבלוג. במקרים אחרים בישרא-בלוג יסגרו את הבלוג לבקשת בני המשפחה. 


נענע10
עדכון אוגוסט 2014: שירות המייל של נענע10 נסגר ב 31/8/14. 
המדיניות של נענע10 היתה לתת הרשאות למייל רק באמצעות צו ירושה. ניתן היה לפנות בנושא במייל support@nana10.co.il . 

אינטרנט רימון 
המדיניות של אינטרנט רימון משתנה ממקרה למקרה, על פי החלטת עורך הדין שלהם. ניתן לפנות אליהם בטלפון בלבד, שמספרו: *8900, כשברשותכם פרטי המנוי. 

Facebook

המדיניות של פייסבוק במקרים של מות משתמש שנויה במחלוקת.
ההמלצה שלי: אם יש לכם גישה לפרופיל הפייסבוק של הנפטר, דבר ראשון תגבו את כל התוכן שיש בו (General Account Settings > Download a copy), כיוון שכל אחד יכול להודיע לפייסבוק על מותו של בעל פרופיל, ומהרגע שפרופיל הופך מפרופיל "חי" לפרופיל "מת", פייסבוק לא תאפשר גישה לפרופיל גם אם יש לכם את שם המשתמש והסיסמה. בשפה הפייסבוקית זה נקרא "פרופיל הנצחה". 
אם יש לכם גישה לפרופיל של הנפטר ואין לכם פרופיל משל עצמכם, הדבר השני שעליכם לעשות הוא ליצור לעצמכם פרופיל, להציע לנפטר חברות, ואז להיכנס לפרופיל שלו ולאשר משם את החברות אתכם. כך, גם אם הפרופיל שלו יהפוך לפרופיל הנצחה, עדיין תוכלו לפחות לראות אותו, גם אם כבר לא תוכלו להיכנס אליו: פרופיל שהופך לפרופיל הנצחה לא ניתן למציאה במנועי חיפוש, וחברים של חברים או אנשים זרים אינם יכולים לראות אותו - רק מי שכבר חבר שלו ראו עדכון מטה, פברואר 2014. (הוספתי את ההבהרה הזו בעקבות המקרה האישי של הילה גרין - כתבתי על כך בהרחבה בפוסט מוות בפייסבוק, פייסבוק ומוות - חלק ראשון). 
אם היה לו/ה דף/ים בנוסף לפרופיל האישי, הדבר השלישי שמומלץ לעשות הוא להוסיף את עצמכם (או כל אדם אחר) כמנהל/ת בדף, על מנת שהדף לא ייעלם או תמצאו את עצמכם נעולים מחוצה לו. כל זמן שעדיין יש לכם גישה לפרופיל שלו/ה, תיכנסו מתוך הפרופיל אל הדף ותוסיפו את פרופיל הפייסבוק שלכם (או של מישהו אחר) כמנהל (Admin). אותו דבר לגבי קבוצה: אם הוא או היא ניהלו קבוצת פייסבוק לבד ואתם לא רוצים שהיא תיעלם, תיסגר או שתמצאו את עצמכם נעולים מחוצה לה, תוסיפו לפחות אדם נוסף כמנהל לקבוצה (Admin). את ההנחיות הטכניות כיצד לעשות זאת ניתן למצוא כאן לגבי דפים וכאן לגבי קבוצות:
How do I give someone a role on my Page? , How do I make someone an admin of my group?

לפייסבוק מודיעים על פטירת משתמש בלינק: Report a Deceased Person's Profile . יש לספק רק פרטים מועטים של הנפטר: שם, כתובת מייל, לינק לפרופיל בפייסבוק ולינק להספד שפורסם ברשת. לא רק בני המשפחה הקרובה אלא גם חברים או מכרים - או אנשים זרים - יכולים לפנות, מה שאומר שבני המשפחה עלולים למצוא את עצמם מול פרופיל שהשתנה, מבלי שאיש התייעץ איתם לגבי כך או הודיע להם מראש.

מהרגע שפרופיל מוכרז כפרופיל "מת", הוא לא נעלם אלא משתנה: פייסבוק משנה את הגדרות הפרטיות שלו כך שרק חברים יכולים לראות את הפרופיל או לאתר אותו בחיפוש ראו עדכון מטה, פברואר 2014 ולפי תגובות נזעמות של בני משפחה, גם חלק מהתכנים נעלמים, מבלי שיש לאיש שליטה על מה נשאר ומה נמחק. 

אם אין לכם את הסיסמה, המדיניות של פייסבוק היא לשמור על פרטיות המשתמש גם לאחר מותו, והיא לא תיתן את הסיסמה גם אם הבקשה תגיע מקרובי משפחה מדרגה ראשונה.

הזכות היחידה השמורה לבני משפחת הנפטר היא לבקש למחוק את הפרופיל לחלוטין: How do I submit a special request for a deceased user's account on the site? - ואז "If you are an immediate family member and would like to request that we remove your loved one's account from the site, click here".

חשוב להבדיל בין פנייה בבקשה לקבלת סיסמה (אין טעם לפנות, לא תקבלו, למיטב ידיעתי) לבין פנייה לבקשה לקבלת גישה לחשבון (אין טעם לפנות, לא תקבלו, למיטב ידיעתי) לבין פנייה בבקשה לקבלת עותק מתכולת החשבון (יש סיכוי, אם כי עוד לא נתקלתי באף אחד שזה הצליח לו. אם זה הצליח לכם, אודה לכם באם תכתבו לי למייל: death.in.digital.era@gmail/com). כאן יש הנחיות איך לפנות לפייסבוק ולבקש עותק מתכולת החשבון: How do I request content from the account of a deceased person?

מעניין אולי לדעת שהמדיניות של פייסבוק נקבעה בעקבות טרגדיה ואובדן שחווה באופן אישי מקס קלי, אחד מהעובדים בחברה.

תוספת אישית שלי: מאז שאחי טל נהרג הוא אכן ממשיך להופיע בפייסבוק, למשל בהצעות חברות שפייסבוק מציעה ביוזמתה (ותודה לאופנוענית ע' ששלחה לבקשתי את צילום המסך שלה):

אני (וזה כמובן אישי) חושבת ומרגישה שעדיף להמשיך ולפגוש את טל ברחבי פייסבוק כאילו שהוא עדיין חי, מאשר שהפרופיל שלו יוכרז כפרופיל של מישהו שמת ותכנים מסויימים מהפרופיל שלו ייעלמו.

מאז שנהרג, טל קיבל מאות הצעות חברות, להערכתי כולן מאנשים שיודעים שהוא מת. לא ברור לי: האם זה ביוזמתם או בתגובה להצעה שקיבלו מפייסבוק, כמו שקיבלה ע'? האם זו הדרך שלהם להביע לו כבוד? להביע את תחושת ההחמצה על שלא הספיקו להציע לו חברות כשעוד היה בחיים? האם הם מצפים שהחברות תאושר? האם יש בזה יצר מציצנות: לראות לאילו תכנים ייחשפו - תכנים החסומים בפניהם כל עוד אינם חברים שלו? איך ירגישו אם יקבלו הודעה שהוא אישר את בקשת החברות שלהם, כשברור להם שזה לא הוא אלא מישהו מבני המשפחה? 

כיוון שאישור חברות מאפשר חשיפה לתכנים מסוימים שרק לחברים יש גישה אליהם, בעיני (וגם זה אישי כמובן) לאף אחד אין את הסמכות או הזכות לאשר חברות מלבד למת עצמו. 

עדכון פברואר 2014: פייסבוק שינו את המדיניות בשני דברים: 

1. בעקבות פנייתו של ג'ון ברלין בבקשה לצפות בסרטון Look Back של בנו המת ג'סי ברלין, פייסבוק מאפשרת כיום לבני משפחת הנפטר/ת לראות את סרטון ה-Look Back שלו/ה.
   שימו לב: פנייה לפייסבוק בבקשה לראות סרטון Look Back היא בעצם בקשה להפוך את הפרופיל לפרופיל הנצחה גם אם רק ביקשתם לראות את הסרטון. אל תעשו זאת לפני שאתם מבינים את ההשלכות. ותודה לקולגה שלי דמיאן מק'קליג על הדגש הזה.
   אם בכל זאת תבחרו לבקש מפייסבוק לצפות בסרטון Look Back, תוכלו לעשות זאת כאן. 
2. בהזדמנות זו פייסבוק גם שינתה את הגדרות הפרטיות של פרופילי הנצחה, ומעתה התכנים נשארים פתוחים כפי שבעל/ת הפרופיל הגדיר אותם. כלומר: תכנים שהוגדרו על ידו/ה בעודו/ה בחיים כפתוחים לכלל הציבור, ישארו פתוחים לכלל הציבור, ותכנים שהוגדרו כפתוחים לחברים של חברים, ישארו פתוחים לחברים של חברים, ולא כפי שהיה עד היום: ברגע שהפרופיל הפך לפרופיל הנצחה, רק החברים יכלו לראות אותו. 

מה שמתסכל בצורך בתהליכים הארוכים והסבוכים האלו מול הספקים השונים (שלכל אחד מהם מדיניות שונה, הכולל גם עוגמת נפש ותחושת חוסר אונים) זה שהוא היה נחסך כליל מקרוביו של הנפטר אם פשוט היו מצויים בידיהם שם המשתמש והסיסמה שלו. הם היו יכולים להיכנס לחשבון שלו לאחר מותו והספקית כלל לא היתה מודעת לכך שנפטר. 

מוצרים (חלקם חינמיים) המציעים בדיוק את השירות הזה - שימור האתר, שם המשתמש והסיסמה אליו -מפורטים בפוסט: "לפני המוות: לנהל את העיזבון הדיגיטלי / מורשת דיגיטלית / נכסים דיגיטליים / תכנים דיגיטליים שלכם".  


עדכון אוגוסט 2014: כתבתי מדריך להתמודדות דיגיטלית לאחר מוות. ניתן לקרוא, לשמור, להוריד ולהדפיס אותו בכל עת וללא עלות. 

לפני המוות: השארת הודעות למשלוח לאחר המוות

אחד השירותים הנפוצים המוצעים היום בהקשר הזה של מוות בעידן הדיגיטלי הוא הכנה מראש של הודעות שיישלחו במייל אחרי מותכם: 

את המוצר ש Death Switch מציעה סקרתי בכתבה השלישית שכתבתי ל-ynet ב-2011.

עדכון אוקטובר 2015: האתר נסגר, ותודה לקורא הבלוג דורי על העדכון. 

רשימת חברות נוספות המציעות שירותים דומים: 

• "אם אמות" - אפליקציית פייסבוק זו, פרי פיתוח ישראלי, מאפשרת לכם להשאיר הודעות שיתפרסמו בפייסבוק רק לאחר מותכם (חיים חפר השאיר מסר אחרון באמצעותה, למשל).
  
  
• "משאלות אחרונות" - partingwishes ו "מתג האיש המת" - deadmansswitch (מוצר דומה ל "מתג המוות" שנסקר בכתבה השלישית) וגם "החיים הנפלאים שלי" - mywonderfullife ו"לחגוג את החיים והמורשת" - bcelebrated.com מאפשרים להשאיר אחריכם מיילים אישיים שיישלחו לאחר מותכם.
• "מת חברתית" - Dead Social - מתמקד במשלוח הודעות שיופצו ברשתות החברתיות לאחר המוות.
• Social Farewell - מאפשר לשלוח הודעות במייל או ברשתות החברתיות לאחר המוות.
• Final Fling מציע לשלוח הודעות לאחר המוות, בין השאר. 
• BestBequest שמציעים שירותי ניהול מורשת דיגיטלית מציעים גם את האפשרות להכנה מראש של מיילים והודעות וידאו שיישלחו בעתיד במועדים מסויימים, עד 20 שנה קדימה. ותודה לאסף רזון על הלינק. 
• Estate Map הוא אתר חדש שנמצא בתחילת דרכו ומציע בין השאר גם השארת הנחיות לביצוע לאחר המוות.  
• AfterWords מציעים כתיבת הודעות שיישלחו לאחר המוות. ניתן לתזמן למשלוח בתאריכים עתידיים. 
• MyGoodbyeMessage מציעים לשלוח הודעות שהכנת מראש או בתאריכים שהוגדרו מראש או מיד לאחר המוות. 
• Afternote מציעים מספר שירותים, ביניהם השארת הודעות למשלוח לאחר המוות. 

אתרים שהציעו שירותים דומים ונסגרו: 

• ifidie.org - הציע לכתוב מכתבים שיישלחו לאחר מותכם (לא להתבלבל עם ifidie.net שעדיין פעיל). 
• הייחוד של "הודעות נצחיות" - eternitymessage - היה בכך שהוא איפשר לא רק לנסח הודעות שיישלחו במייל מיד עם המוות, אלא לנסח הודעות שיישלחו במייל במועדים עתידיים, בעוד חודשים או שנים - למשל ליום הולדת 16 של הבת, או ליום ההולדת העגול הבא של בן/בת הזוג.
  מעניין מה קרה עם מכתבים שהיו שמורים במערכת והיו מיועדים להישלח בעוד כמה שנים. 
• "Great Good Bye" הציע לשלוח מיילים הכוללים גם תמונות, קבצי MP3, סרטונים ותמונות, ואפשרות שיישמרו למשך עשרים שנה. מעניין מה קרה עם הדברים שהיו אמורים להישמר בו למשך שנים ארוכות. 
• "ערובה לחיים" - lifeensured - הציע לשלוח מיילים אישיים, אבל גם ציוצים בטוויטר ופרסום פוסטים בבלוגים. 
• וכאמור Death Switch הותיק נסגר אף הוא. 

חלק מהלינקים המופיעים כאן מצאתי מרוכזים באתר "The Digital Beyond". לנוחיותכם תרגמתי כמה מילים על כל אחד מהם. 

אחרי המוות: ההבדל בין התמודדות עם נכסים דיגיטליים לאחרים

תשובה לשאלה שנשאלתי: "מה ההבדל בין לפתוח מגירה בחדר השינה של מישהו שנפטר ולגלות מכתבי אהבה ישנים, למשל, לבין לפתוח מייל של מישהו שנפטר ולהתמודד עם המיילים שיש שם?" 

• לאדם יש בדרך כלל רק חדר שינה אחד, ומגירותיו גלויות, כלומר שתדעו על כמה מגירות תצטרכו לעבור. הנפח האפשרי לתכולת כל מגירה מוגבל, כלומר שתדעו כמה זמן בערך זה ייקח לכם. מגירות נסתרות מוצאים בדרך כלל רק בסרטים. קרוב לוודאי שגם אם אחת מהמגירות נעולה במפתח, תוכלו למצוא את המפתח בדירה או לפרוץ אותה בקלות יחסית. מקסימום תזמינו פורץ, שיוכל לפתוח את המגירה מבלי להיחשף לתכולתה. 
• לאדם אחד יכולים להיות כמה חשבונות דואר אלקטרוני, ולא כולם יהיו בהכרח גלויים עבורכם או ידועים לכם. גם אם תדעו עליהם, לא בהכרח יהיו לכם סיסמאות הגישה לכולם. כדי לפרוץ לתוכם, אתם עלולים להזדקק לשירותיו של איש מקצוע (טכנאי מחשבים) וכך לאפשר לאדם זר גישה למשהו מאד פרטי ואישי. אפשרות נוספת היא שתמצאו את עצמכם תלויים בחסדי ספקיות המייל השונות והמדיניות שלהן בנושא. הנפח של כל תיבת דואר יכול להיות בלתי מוגבל, ותמצאו את עצמכם מול אלפי מיילים בכל אחת מהן. (עוד מידע על המדיניות השונה של הספקיות בכתבה השנייה שלי לווינט ובפוסטים הצד המשפטי, המדריך הטכני והזווית הישראלית).  

• מכתבי אהבה יכולים להיות ממוענים אל/מאת מישהו/י אנונימי/ת ולא יהיה לכם איך לזהות אותם או ליצור איתם קשר. 
• במיילים, הנמען/ת גלוי/ה.
  
  
• אם מדובר בתכולת מגירות בביתו של הנפטר, רוב הסיכויים שלא יהיה ספק שתכולת המגירות שייכות לו ולכן לכם, יורשיו. במקרה הגרוע, תצטרכו אולי להתמודד עם בני משפחה אחרים שירצו גם הם חלק מתכולת התכתובת שנמצאה במגירות. 
• כשמדובר בתכולת מיילים, אם זה מייל מבוסס רשת, ייתכן שתמצאו את עצמכם נאלצים להוכיח של מי המייל, ולמי יש רשות לגישה לתוכן שבו, וייתכן שתגלו שהמדיניות של ספקית המייל לא עולה בקנה אחד עם תחושותיכם בנושא. דווקא בתקופה שהיא קשה ורגישה גם ככה, תמצאו את עצמכם מתמודדים מול גורמים חיצוניים לגבי משהו שתרגישו שהוא מאד אישי ושבעצם היה צריך, לדעתכם, להיפתר במסגרת המשפחתית בלבד. (עוד מידע בפוסטים המדריך הטכני והצד המשפטי).
  
  
• פעם גברים (בעיקר) היו מחביאים, נגיד, חוברות / קלטות פורנו בארון או מתחת למיטה. אם היו להם בת/ן זוג, כנראה שהם ידעו על קיומן ולכן יכלו לזרוק אותן לפני שאנשים אחרים ייכנסו הביתה. אם הנפטר חי בגפו כנראה שמישהו היה מגלה את המטמון והיה צריך להתמודד עם רגע חד פעמי של מבוכה. 
• כיום יש סיכויים טובים שלא תיאלצו להתמודד עם מציאת חוברות פורנו מודפסות או קלטות עם סרטי פורנו, אבל כן תיאלצו להתמודד עם מציאת פורנו על המחשב. במדריכים שפורסמו בערוץ האינטרנט, המחשבים והטכנולוגיה של וויינט מלמדים גם איך להסתיר את הפורנו הממוחשב וגם איך להיפטר ממנו, אבל לא בטוח שהמת הספיק ללמוד איך לעשות את החלק הראשון, מה שאומר שאתם עלולים למצוא את עצמכם עושים את החלק השני.
  
  
• בדרך כלל לאדם נורמטיבי יש זהות אחת ומאגר מסוים של נכסים פיזיים. לפעמים צריך לעבור על תכולת חדר אחרי מותו, לפעמים על תכולת דירה או בית, לפעמים גם על תכולת מחסן, אבל לרוב, גם אם האדם אגר חפצים רבים, סך כל הנכסים הפיזיים שהשאיר אחריו הוא מוגבל.
• לאדם אחד יכולות להיות מספר פרסונות אינטרנטיות והוא עדיין ישאר אדם נורמטיבי. אם הוא היה פעיל ברשת, הוא עלול להשאיר אחריו נכסים רבים שתתקשו לעקוב אחריהם, שלא לדבר על לנהל אותם. תחשבו על כמות העקבות הדיגיטליים שאנחנו משאירים אחרינו, מעבר למיילים: פיקאסה, פליקר, קפה דה מרקר, יו טיוב, גוגל פלוס, פורסקוור, פורומים, קומונות, בלוגים, טוויטר, לינקדאין, מייספייס... הזמן הנדרש רק כדי לעבור על כל הכמות האדירה הזו של התוכן, שלא לדבר על לנהל אותו (לשמור? למחוק? לגבות? וכו') ארוך יותר ככל הנראה מהזמן שיידרש למיון המחסן העמוס ביותר.
  
• רוב האנשים הנורמטיביים, אלו שאינם אגרנים כפיתיים, ממיינים וזורקים את החפצים הפיזיים שלהם מדי פעם. יש כמובן שימור לצרכי איסוף או נוסטלגיה, אבל במעבר דירה או ברענון לקראת פסח / אביב וכו', רוב האנשים ימצאו את עצמם ממיינים וזורקים חפצים שהם כבר לא זקוקים להם, ולכן נמצא בביתם בעיקר את מה שהיה רלוונטי לתקופת חייהם האחרונה. 
• כיוון שלחפצים וירטואליים ודיגיטליים אין נפח פיזי, הרבה אנשים לא מוצאים לנכון לסדר או למיין אותם, ובטח שלא לזרוק. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול מיילים מ 2004 (לדוגמה) שכבר לא רלוונטיים לאיש, אבל גם לא נמחקו (ותודה לשירי ישועה שחידדה את הנקודה הזו עבורי). 

לפני המוות: הנצחה עצמית והשארת הנחיות לביצוע אחרי המוות

מספר אתרים כבר מציעים כיום שירותים שונים להנצחה עצמית ו/או להשארת הנחיות לביצוע אחרי מותכם. 

• "לחגוג את החיים והמורשת" - bcelebrated.com - מציע ליצור לעצמכם אתר מורשת אוטוביוגרפי במילים, תמונות ואודיו. השירות כולל גם שליחת מייל מטעמכם המודיע לקהילה שלכם על מותכם והשארת הודעות פרטיות לאנשים אהובים.
  
  
• "משאלות אחרונות" - partingwishes - מציע להשאיר הנחיות ללוויה של עצמכם, להשאיר הנחיות לטיפול בכם במידה ותהיו בחיים אך תאבדו את היכולת לתקשר, וליצור לעצמכם דף הנצחה שיישאר אחריכם.
  
  
• "הצעדים שאחרי" - aftersteps - מאפשר להשאיר הנחיות לגבי כל הצעדים שיש לנקוט אחרי מותכם, מסידורי הלוויה (כולל תרומת איברים: כן או לא), דרך הנחיות פיננסיות וצוואה ועד להנחיות טיפול בבעלי החיים שלכם.
  
  
• אפליקציית האייפון "מארגן המורשת" - legacy-organiser - מאפשרת לרכז במקום אחד את האלבום של חייך בתמונות, את פס הקול של חייך בשירים, את רגעי השיא ואת הזכרונות האהובים עליך. את כולם ניתן לחלוק באמצעות פייסבוק. ניתן גם להשאיר הנחיות לביצוע עם מותך - לוויה, פרידות וצוואה.
  
  
• יוצרי "החיים הנפלאים שלי" - mywonderfullife - אומרים ש"יש לנו רק הזדמנות אחת להשאיר רושם אחרון" (בפראפרזה על המשפט הידוע שיש לנו רק הזדמנות אחת ליצור רושם ראשוני) ומציעים לנו לכתוב את ההספד על עצמנו, להשאיר הנחיות ללוויה שלנו ואפילו לתכנן את המצבה שלנו. 

• "קולות זכורים" - rememberedvoices (פרויקט שאני אישית מוצאת כמאד מרגש) - מאפשר להכניס לספריית הקולות את הקול שלנו, ולהשאיר אחרינו את איך נשמענו, התנסחנו וצחקנו. אפשר להקליט את עצמנו מספרים סיפור לילה טוב לילד לפני השינה, שרים שיר ערש, או מספרים את סיפור החיים שלנו בקולנו אנו.
• פיתרון שונה מציע האתר Recollect. האתר גונז בארכיון של התמונות, הציוצים וה-Check-in ממספר חשבונות מקוונים שונים, שומר אותם מגובים ומאפשר להוריד אותם בכל עת, ומציע בו זמנית גם אפשרות חיפוש בתוך הציוצים, ה-Check-in ב-Foursquare והתמונות באינסטגרם ובפליקר. השימוש באתר יכול להיות שימושי עבורך, אבל להיות משמעותי לאין ערוך עבור יורשיך). 
• GEN-ARC (שרכשו את Scangaroo) מציעים לך להנצחי את עצמך ולשמור זאת לטובת הדורות הבאים. 
• Final Fling מציע להשאיר הנחיות מוקלטות ובקשות אחרונות כתובות, לבחור מוסיקה ללוויה ועוד. 
• DocuBank מתמקדים בלרכז את כל המסמכים החשובים במקום אחד, בדגש על מסמכים רפואיים, כך שבמקרה חירום (חלילה), יש גישה מיידית ומלאה לכל המידע הרלוונטי, כולל לרצונותיך לגבי הארכת חיים, תרומת איברים וכו'. 
• Estate Map הוא אתר חדש שנמצא בתחילת דרכו ומציע בין השאר גם השארת הודעות למשלוח לאחר המוות.  
• Afternote מציעים מספר שירותים, ביניהם השארת הנחיות לביצוע לאחר המוות. 

מספר אתרים נסגרו: 

• האתר memolane נסגר בפברואר 2013. 
• "אלף זכרונות" - 1000memories - הציע להעלות תמונות שלכם ולהנציח את עצמכם באמצעותו - לנצח. עדכון אוקטובר 2012: נרכש על ידי Ancestry.com, ולאחר מכן נסגר. 

חלק מהלינקים המופיעים כאן מצאתי מרוכזים באתר "The Digital Beyond".
לנוחיותכם תרגמתי כמה מילים על כל אחד מהם.