הצד הפיננסי

למוות הדיגיטלי יש גם השלכות פיננסיות. 

ממחקר שערכה חברת McAfee ב-2011, עולה כי למשתמש הממוצע יש נכסים דיגיטליים בשווי של יותר מ- 37,000 $ . 

הם כתבו על כך גם בבלוג שלהם. 

מהסקר שערכה McAffe ב-2013, עולה כי לסינגפורים יש נכסים דיגיטליים בשווי של למעלה מ-57,500 $:

ולקנדים נכסים דיגיטליים בשווי של למעלה מ-32,000 $. 

זו שאלה מצוינת: כמה הסיסמאות שלך שוות לך? והנה שאלה אפילו עוד יותר טובה: כמה הסיסמאות שלך יהיו שוות לאנשים שאוהבים אותך, אחרי מותך, אם הם יהיו נעולים מחוץ לכל זה?

pwc (החברה PricewaterhouseCoopers) פרסמה בדצמבר 2013 את תוצאות הסקר שערכה באנגליה ובאיי התעלה, בו נשאלו התושבים איך הם מעריכים את החיים הדיגיטליים שלהם. 

 בסיכום הסקר הם מציינים כי 

"הצרכנים באנגליה מעריכים את הנכסים הדיגיטליים שלהם ב-25 ביליון לירות שטרלינג. זה הסך הכל הכולל של הנכסים הדיגיטליים הפרטיים והאישיים - הטווח נע בין תמונות של יקירינו לתוכניות הטלוויזיה האהובות עלינו. אבל הסקר גם חושף שלמרות שאנחנו מוציאים למעלה מ-50 ביליון לירות שטרלינג בשנה בקניית מוצרים ושירותים באופן מקוון, רבים מאיתנו לא עושים מספיק כדי להגן על הנכסים הדיגיטליים שלנו, שיקרים ללבנו ושמהווים חלק גדול כל כך מההוצאות שלנו. למעשה שליש מאיתנו (% 31) לא יוכלו לשחזר את חלק או את כל הנכסים שאוחסנו באופן דיגיטלי אם הם יאבדו או ייפגעו באופן כלשהו". 

ניתן להוריד את ה-pdf עם תוצאות הסקר כאן.

בואו אני אגלה לכם בסוד עוד משהו: גם אי אפשר יהיה לשחזר את חלק או את כל הנכסים הדיגיטליים שלהם לאחר מותם - אלא אם הם ייערכו לכך מראש. 

תושבי איי התעלה העריכו את הנכסים הדיגיטליים שלהם בשווי של 68 מיליון לירות שטרלינג. 

לגבי סקוטלנד, הסתבר מאותו הסקר, הערכת שווי הנכסים הדיגיטליים עומדת על יותר משני ביליון לירות שטרלינג. 

בכתבה שהתפרסמה ב-The Guardian עוד בספטמבר 2009, מסופר על מקרה בו אבדה גישה לכסף של אב לאחר מותו: כ-1,000 לירות שטרלינג, ב-PayPal.  

בדף השלישי של כתבה שהתפרסמה ב-PC Pro אף מוקדם מכך, במאי 2007, כבר הועלו תהיות לגבי אובדן של נכסים דיגיטליים בעלי ערך פיננסי לאחר המוות, למשל בחשבונות ב-ebay או PayPal. 

עדכון יולי 2014
McAfee פרסמה ביולי 2014 את תוצאות סקר שווי הנכסים הדיגיטליים האחרון שלה, שנערך בהודו: 

ניתון לקרוא עליו באריכות בכתבה במגזין PCQuest. מממצאי הסקר עולה כי: 

• הודו מדורגת במקום השני בשווי נכסים דיגיטליים, כשהממוצע עומד על  41,589 $. המדורגת במקום הראשון היא צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה), שם הממוצע עומד על 52,154 $ אמריקאי. 
• % 60 ממשתתפי הסקר שומרים נכסים דיגיטליים על מכשירים שמהם יהיה בלתי אפשרי לשחזר, להוריד או לרכוש מחדש, אם יאבדו / ייגנבו / יתקלקלו. 
• % 62 אינם מגנים על הסמארפונים שלהם באמצעי אבטחה מקיפים. 
• % 85 אינם מגנים על הטבלטים שלהם באמצעי אבטחה מקיפים. 

כחומר למחשבה, אני מגישה לכם פירוט (שאינו מהווה רשימה ממצה) של מורשת דיגיטלית בעלת ערך כספי, ותודה לג'וני זילבר מהבלוג "חדר 404" על העזרה בהכנתה:

• חשבון (שעשוי להכיל כסף) בשירות בנקאות מקוון, או גישה לממשק מקוון של חשבון בנק בארץ ובחו"ל.
• חשבון (כנ"ל) בשירות השקעות (מניות, מט"ח וכן הלאה).
• חשבון בחנויות מקוונות (ebay, etsy וכו').  
• חשבון באתרים למימון המונים (Crowd Sourcing). 
• חשבון בשירות הימורים אונליין.
• חשבון שירות תשלומים מקוון, כדוגמת PayPal.
• מנויים בשירותים ששולמו עליהם דמי מנוי או גישה: שירותי משחקים כגון Xbox לייב, שירותי בידור כמו Netflix, Hulu, Amazon Prime, או iTunes, שירותי גיבוי או מידע כמו Dropbox, Google, מנויים לעיתונים כמו הארץ והניו יורק טיימס.
• נכסים וירטואלים הקיימים בתוך שירותים: למשל, במשחקים רבים אפשר לצבור נכסים שהם שווי כסף או שאפשר למכור ולקנות אותם, לעיתים בעשרות אלפי דולרים. 
• אפליקציות, שירים, סרטים וספרים שנרכשו כדי שישמשו במכשיר, כמו אייפון, אייפד, קינדל, או בשירות דיגיטלי, כמו Amazon Prime. 
• נכסים בעולם ה-Web, כמו שמות מתחם (דומיין), חשבונות בשירותי אחסנה, והמידע שעליהם, בין אם הוא גלוי לציבור או ניתן לגישה רק לבעלי גישה מראש: הדברים המרכיבים אתר אינטרנט.
• ביטקוין (Bitcoin - מטבע דיגיטלי ומבוזר, שאינו בשליטתה של אף ממשלה או בנק מרכזי, מבוסס על קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית).

אני מקווה שהרשימה הזו תניע אתכם לפעולה: גם מי שלא חשוב להם מטעמים רגשיים וסנטימנטליים לנהל את העיזבון הדיגיטלי, או את המורשת הדיגיטלית, או את התכנים הדיגיטליים - אפשר לקוות שיהיה להם חשוב לנהל אותם מסיבות כספיות. 

רשימת חברות ואתרים המציעים פתרונות פשוטים, קלים וחינמיים לניהול הנכסים הדיגיטליים שלנו, ניתן למצוא כאן.