פרויקט חדש הושק בבריטניה: שרידים דיגיטליים

ב-20 במאי 2014 שלחה לי מורנה או קונור (Mórna O Connor), עמיתה וחברה אירית, הצעה מסקרנת: להשתתף בפיתוח RLO – אובייקט למידה רב שימושי (Reusable Learning Object) – שיוקדש לשרידים דיגיטליים הנשארים לאחר המוות.

הודות לעבודתה הקשה של מורנה המשאב זמין עכשיו. הוא הושק ב-2 במרץ 2016, ביום השנה החמישי למותו של אחי, טל שביט, ומוקדש לזכרו.

שרידים דיגיטליים

שאלה: מה זה? 

מורנה: 

"המשאב הוא אובייקט למידה רב שימושי הזמין חינם באינטרנט. זה משאב אינטראקטיבי קצר העוסק במה שאפשר להוריש דיגיטלית אחרי המוות, איזו השפעה יכולה להיות לדברים על האבלים ומה אנחנו, חברי הציבור וספקים של שירותי בריאות, יכולים לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם הנושא".

שאלה: איך הוא נוצר? 

תשובה: 

"המשאב התפתח מתוך דיונים עם אנשי מקצוע המטפלים באבלים לגבי תפקידה של הטכנולוגיה בשכול ובאבל בתקופה המודרנית. אנשי המקצוע האלה לא ידעו בדיוק מה אפשר להוריש דיגיטלית אחרי המוות, מה ההבדלים יחסית לנכסים פיזיים, מה ההשפעה על האבלים ומה אנחנו יכולים לעשות בנושא. משום כך הזמנו את אנשי המקצוע האלה, אותך, אקדמאים מתחום מחקר המוות במרכז סו ריידר (The Sue Ryder Centre) ומפתחי טכנולוגיה של HELM כדי ליצור משאב שמציג בפנינו את הרעיונות האלה ומעלה מודעות לחווייה המודרנית של שכול ואבל. אנחנו חושבים שהוא יעזור לכל מי שעובד עם אבלים ואנשים בסוף חייהם, וכמובן לציבור הרחב. כולנו צריכים להיות מודעים יותר להיקף ולהשלכות של ההיבטים הדיגיטליים שאנחנו משאירים בעולם אחרי המוות. אנחנו מקווים שהמשאב הזה יהיה צעד בכיוון הנכון". 

מורנה או קונור חוקרת מוות, גסיסה ושכול ואת תפקיד הטכנולוגיה בבריאות. היא התחילה לעבוד עכשיו על דוקטורט החוקר את חוויית השכול בעידן הדיגיטלי. היא לוקחת חלק במרכז הטיפולי על שם סו ריידר לחקר טיפול תומך, מקל ובסוף החיים וכן בקבוצות המחקר של HELM) Health E-Learning Media) בבית הספר למדעי הבריאות באוניברסיטת נוטינגהאם שבאנגליה. היא גם הקריינית של המשאב! 

אני חייבת לומר שאני מקנאה בה על כך שיש לה שותפים בבריטניה שאיתם היא יכולה לשתף פעולה בפרויקט כזה – בדיוק כפי שאני מקנאה בג'יימס נוריס על כך שיש לו שותפים בבריטניה שאיתם הוא יכול לשתוף פעולה בפרויקט שלו (איגוד המורשת הדיגיטלית: אתר, עמוד פייסבוק). הלוואי שיהיה לי עם מי לשתף פעולה בפרויקטים כאלה גם בישראל, אני מקווה שזה יקרה בקרוב. 

אני יודעת שבשני המקרים, אפילו עם השותפים שלהם, אף אחד משני הפרויקטים האלה לא היה קורם עור וגידים בלי המנהיגות, החזון, העבודה הקשה והמסירות של שניהם, ואני אסירת תודה מאוד שזכיתי למלא בהם חלק, ולו קטן.

אנא, שתפו חברים, בני משפחה ואנשי מקצוע בתחומי הייעוץ, תמיכה בסוף החיים, טיפול פליאטיבי, הוספיס וכו' – קישור למשאב. 

---------------------------------------------------------------------------

תודה רבה לענבל שגיב - נקדימון על התרגום.