כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

ראיונות איתי באנגליה (כולל ל - BBC)

באוקטובר השתתפתי באי-כנס Digital Death Day בלונדון. 

במהלכו, רואיינתי על ידי דבי דייויס מהמרכז לשיתופי פעולה יצירתיים, שם נערך האי-כנס. אפשר לצפות בראיון כאן

רואיינתי גם על ידי קייט ביסל מרדיו 4 של ה BBC, לתוכנית הרדיו הדוקומנטרית Digital Human


בעקבות הראיון הזה, קייט תיאמה איתי ראיון באורך מלא, בטלפון, בתנאי אולפן, כשהיא באנגליה ואני בישראל


חלקים מהראיון הזה נכללו בתוכנית השביעית בעונה השנייה של הסדרה Digital Human - אפשר להאזין לה כאן



מוזמנים ליצור איתי קשר לתיאום ראיונות נוספים, בעברית או באנגלית. 

הפירוט המלא של הכיסוי התקשורתי של הבלוג נמצא כאן

יום שבת, 17 בנובמבר 2012

אחוזת קבר דיגיטלית? - שירות הקרחון של אמזון

חברת אמזון השיקה שירות חדש באוגוסט 2012: Amazon Glacier - הקרחון של אמזון. הקרחון מציע שירותי אחסון, ארכיב וגיבוי בענן, בעלות זולה במיוחד: החל מסנט אחד לחודש לג'יגהבייט. האחסון מיועד לקבצים שאנחנו לא משתמשים בהם באופן שוטף - קבצים שיתאים לנו לקבל גישה אליהם תוך כמה שעות ולא באופן מיידי - ממש כמו קלסרים שהיינו מוסרים לאחסון בארכיון פיזי. 

אבל איך זה קשור למוות בעידן הדיגיטלי?  

בתיאור השירות, אמזון משתמשת במילה "חדר כספות", שבו מאוחסן הארכיב, ובביטויים כמו: "אין הגבלה על הכמות שתאחסן בשירות זה" ו-"מידע בדרך כלל נשמר למשך שנים או עשרות שנים. הקרחון יאפשר לך לאחסן למשך פרק זמן ארוך ככל שרק תרצה". 

מה זה אומר?

מצד אחד, יש כאן אפשרות ליצור אחוזת קבר דיגיטלית: לקנות בזול המון מקום אחסון, להעלות לשם כל דבר שרק נחשוב שעשוי לעניין את אוהבינו כיום ואת הדורות הבאים אחרינו, ולקחת את ההנצחה העצמית שלנו עוד צעד אחד קדימה. השירות נגיש, פשוט וזול והחיוב מתבצע רק עבור נפח האחסון בו נעשה שימוש בפועל. המידע שנשאיר אחרינו כבר לא יהיה מפוזר בין מחשבים שונים ושרתים שונים, בין גיבוי בענן פה לבין גיבוי בכונן קשיח נייד שם - הכל יהיה מרוכז במקום אחד, וליורשינו תהיה גישה קלה ונוחה יותר לעיזבון הדיגיטלי שלנו. 

מצד שני, אם זה באמת חדר כספות שבו מאוחסנים החיים הדיגיטליים והמקוונים שלנו בהמוניהם, במקרה של אסון בו נהרג אדם שלא ניהל את העיזבון הדיגיטלי שלו, ולא השאיר אחריו שם משתמש וסיסמה, האובדן עלול להיות מוחץ וכולל, ולא רק חלקי, כמו שעלול לקרות כיום עם ספקים אינטרנטיים שאצל כל אחד מהם מאוחסן רק חלק מהמידע שלנו (אני מתכוונת לבדוק מהי המדיניות של אמזון במקרה של מות משתמש בקרחון ולעדכן בהמשך - בדקתי - עדכון בתחתית הפוסט).

נקודה נוספת למחשבה: אחד הקשיים איתם אנו כבר מתמודדים כיום אחרי אובדנו של אדם אהוב, היא הכמות העצומה, שהיא כבר עכשיו כמעט אין סופית, של הנכסים הדיגיטליים והמקוונים שהוא משאיר אחריו, כפי שאני מסבירה בפוסט על ההבדל בין התמודדות עם נכסים דיגיטליים לאחרים. אם יותר ויותר אנשים ישתמשו בשירות הזה, יורשיהם ימצאו את עצמם מתמודדים עם כמות שהיא כבר באמת אינסופית של עיזבון דיגיטלי - אף אחד מאיתנו כבר לא יטרח למיין שום דבר, אף אחד לא ימחק שום דבר - כולנו נהפוך לאגרנים ורק נערום, נאסוף ונצבור לתוך הקרחון עוד ועוד תמונות, מיילים, קבצים, סרטים, מוסיקה, ספרים ו - מתחילים לראות את הבעייתיות? 

צילום: Erik Kessels, שהדפיס את כל התמונות שהועלו לפליקר במהלך 24 שעות 

נקודה בעייתית נוספת היא ההשלכות האקולוגיות, שנסקרות בכתבה הזו של CNN שהתפרסמה כבר ב-2009: Greening the Internet: How much CO2 does this article produce?. הם כותבים שם, "בניינים מסיביים המאכלסים מאות אם לא אלפי שרתים רעבים לחשמל שמאחסנים הכל, מתמונות פייסבוק וסרטוני יוטיוב ועד לאתרים של חברות ומיילים פרטיים, הם לעיתים קרובות הגרועים ביותר מבחינת הפגיעה בסביבה" (כלומר מבחינת צריכת חשמל, פליטת גזי חממה ופליטת פחמן דו-חמצני). 

אם כבר כיום אדם מת משאיר אחריו כמויות עצומות של מידע שמרחף ברשת ובענן, מה יקרה אם כולנו נשאיר אחרינו אחוזות קבר דיגיטליות עצומות?

אנחנו אולי חיים באשלייה שמה שקורה בעולם הוירטואלי, הדיגיטלי והמקוון נשאר שם, אבל בעצם יש לו השלכות ישירות על העולם המוחשי. 



תודה ללימור שוויצר שסיפר לי על הקרחון הזה, ול - Life Insurance Finder שדרך האינפוגרפיקה המצוינת שלהם התוודעתי לכתבה ב - CNN TECH. 


עדכון דצמבר 2012: מט למברט, מנהל יחסי הציבור של שירותי הרשת של אמזון, ענה על שאלותיי לגבי מדיניותם במקרה של מות משתמש: "אנחנו בודקים כל בקשה להעברת חשבון כשלעצמה, אבל בדרך כלל נבקש עותק מתעודת הפטירה ומענה על שאלות אבטחה"... "זוהי המדיניות של שירותי הרשת של אמזון, אני לא יכול לענות בשם חלקים אחרים של אמזון". 
במקרה של מוות של משתמש בקרחון, ניתן לפנות באמצעות פניות הציבור

יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

הרצאה שלי על מוות בעידן הדיגיטלי וחיים (ברשת) אחרי המוות

הרצאה שלי בנושא התקיימה בסינמטק תל אביב ב- 2/10/12 כחלק מהמפגש "עתיד המוות" בפסטיבל הבינלאומי ה-16 למדע בדיוני ולפנטסיה. במפגש הרצו גם ארז לבנה, ד"ר אדם רויטר ופרופ' נפתלי תשבי ולקחו חלק גם שמעון אדף ועודד כרמלי:

 (מומלץ להאזין עם אוזניות, ולהגביר את הווליום במחשב). 

יום שישי, 12 באוקטובר 2012

איך מודיעים על מוות בעידן מקוון? - חלק א'

להיות השני שמפרסם 

ב-23/7/12 ברי לוולין התקשר לדודה שלו, שריל ג'ונס, לשאול מה קרה לבתה היחידה, קרלה ג'יימס. "מה זאת אומרת מה קרה לה?", תהתה. ברי היה מבולבל: "חברים שלה בפייסבוק כתבו שהיא מתה: "R.I.P. Karla". שריל (בת 49), התקשרה בבהלה לנייד של קרלה (בת 30, אם לילדה קטנה). שוטר ענה לה, ואמר ששוטר אחר יגיע אליה הביתה בקרוב. מותה של קרלה נקבע ב-20:17, כשהתמוטטה בקרבת מקום מגוריה (שגם סמוך למקום המגורים של אמא שלה, בוויילס, אנגליה). השוטרים הגיעו לביתה של שריל רק ב-23:38 כדי להודיע לה על מות בתה (והיא הגישה תלונה על כך). בזמן שחלף בין לבין, חברים פרסמו בפייסבוק הודעות על מותה, האחיין של שריל ראה אותן, ואת ההמשך אתם כבר יודעים. 

שריל ותמונה של קרלה

ב-7/2/10, בבוקר יום ההולדת ה-20 שלהן, התאומות מריאן ואנג'לה וורליס נכנסו לפייסבוק. במקום איחולי מזל טוב הן ראו שחברים כתבו "R.I.P. Bobby" ו-"R.I.P. Chris": בובי הוא אחיהן בן ה-17, כריס הוא חבר טוב שלו. הן לא הבינו מה קורה וניסו ליצור עם אחיהן קשר בשיחות וסמסים. כשלא ענה, הן התקשרו לאמא שלהם: "בפייסבוק כתוב שכריס נהרג, אז זה כנראה נכון, אבל - מה לגבי בובי? כתוב שגם הוא נהרג". האם ענתה שהיא לא יודעת מה קורה עם בובי, אבל הוא אכן היה עם כריס בלילה שלפני. פייסבוק היה הראשון לבשר על האסון במקרה הזה גם לאם וגם לאחיות. האם התקשרה לתחנת המשטרה הקרובה, ושם התברר לזוועתה שבובי וכריס (ועוד חברה) אכן נהרגו, כשש שעות קודם לכן, כשכריס איבד שליטה על הרכב בגשמים הכבדים שפקדו את סידני, אוסטרליה באותו לילה. גם כאן המשטרה התעכבה בהעברת הידיעה למשפחה. 

בובי וורליס, בן 17

ב-2/3/11, כשאחי, טל שביט, נהרג, הוא זוהה מיידית במקום בו נפגע מהמכונית שהביאה למותו. כיוון שהוא דמות ציבורית כל כך ידועה, מוכרת ואהובה, הידיעה על מותו התפשטה במהירות - בערך חצי מהמדינה ידעה שהוא מת לפני המשפחה שלו. הידיעה הקשה עברה מפה לאוזן והגיעה, כמובן, גם לרשת - מנהלי הפורומים השונים בתחומי הרכב והדו גלגלי גילו אחריות ואכפתיות וישבו צמודים למסך כל אותו אחר הצהריים, והורידו בזו אחר זו את הידיעות שהעלו גולשים אבלים שידעו לפנינו שטל נהרג. לעומתם, ב-nrg פרסמו את ה"סקופ" מוקדם מדי, כשההורים שלנו, אחותי, ואני, עדיין לא ידענו שהוא נהרג. טל היה כתב רכב בכיר ונערץ, ובין שאר עיסוקיו היה גם אחראי על המדור הדו גלגלי ב-ynet. העורכים הבכירים ב-ynet, בצעד יוצא דופן, התקשרו לעורכים הבכירים של nrg ודרשו שיורידו את הידיעה, כי אנחנו עוד לא יודעים. nrg הורידו את הידיעה והעלו אותה שוב אחר הצהריים, כשכבר ידענו. זה אמנם לא קרה, אבל לא היה חסר הרבה שאחותי, אמא שלנו או אני נגלה על מותו של טל בגלישה ברשת, או שקרוב משפחה יראה את הידיעה ויתקשר אלינו לשאול מה קרה, ואנחנו לא היינו יודעות על מה הוא מדבר (חברה טובה שלי, א', אכן ראתה את הידיעה ב nrg כשהיתה באוויר בפעם הראשונה, כשעוד לא ידענו. למזלם של כל הנוגעים בדבר: 1. א' היתה חכמה ורגישה: היא לא מיד הרימה אלי טלפון - היא קודם ביררה האם אני כבר יודעת, 2. היתה לה גישה ישירה לאנשים שקרובים אלי ואינם בני משפחה כדי לברר איתם). 

כשדיברתי על זה בשבעה, אחד מעורכי אתרי הרכב והדו גלגלי (סליחה שאני לא זוכרת מי מכם זה היה), אמר לי שבמקרה הזה הוא פעל לפי הקו המנחה הבא: "אני רוצה שהאתר שלי יהיה השני שעולה עם ידיעה כזו, לא הראשון".



מנהלי פורום האופנועים בתפוז מרסנים את העלאת ההודעות על מותו של טל. 
להודעה הזו יש 445 תגובות, וקדמו לה עשרות תגובות שנמחקו על ידי המנהלים.  

  
הידיעה של nrg שעלתה, הורדה והועלתה שוב ב-17:24, כשכבר ידענו

כשאסף רמון נהרג, ספגו אמצעי התקשורת ביקורת רבה על כך שלאמו, רונה רמון, נודע על מותו כתוצאה מכתבים ועיתונאים שהתגודדו מחוץ לביתה עוד בטרם קיבלה הודעה רשמית בצינורות המקובלים. 

האם "הצינורות המקובלים" (צבא, משטרה) איטיים מדי בעידן הדיגיטלי? יכול להיות. אבל בעידן הדיגיטלי כל אחד מאיתנו הוא כתב, כל אחד הוא כלי תקשורת, כל אחד יכול להיות זה שבאמצעותו יוודע (חס וחלילה) לאם, לאחות או לבת על מוות, ולכן לדעתי כל אחד מאיתנו צריך לגלות אחריות, ולשאוף להיות השני, ולא הראשון, שמפרסם ידיעה כזו.

כדאי גם לגלות רגישות, ולפרסם מידע שקשור למוות רק לאחר פרק זמן מספיק (שעות ולא דקות, למשל), או לאחר בירורים דיסקרטיים שמוודאים שכל בני המשפחה כבר מיודעים, או לפחות בני המשפחה הקרובה. 


תודה לאנדריאנה קסימאטיס שסיפרה לי על שריל ג'ונס באי-כנס "יום המוות הדיגיטלי" שהתקיים בלונדון החודש. 

את איך מודיעים על מוות בעידן מקוון? - חלק ב' ניתן לקרוא כאן

יום שני, 8 באוקטובר 2012

"יום המוות הדיגיטלי", לונדון, 2012

האי-כנס "יום המוות הדיגיטלי" החמישי התקיים ב-6 באוקטובר 2012 ב"מרכז לשיתופי פעולה יצירתיים" בלונדון . זה היה גם האי-כנס הראשון שלי וגם "יום המוות הדיגיטלי" הראשון שלי ויש לי הרבה מה לכתוב בעקבותיו, אבל בינתיים, קבלו טעימה ראשונית ממנו באמצעות התמונות שצילמתי במהלכו: 














את רשימת הנושאים שדנו בהם תוכלו למצוא כאן

אני רוצה שוב להודות לכל האנשים שלקחו חלק במימון המונים (Crowdfunding) שאיפשר לי לנסוע. 

במהלך הכנס רואיינתי בוידאו וכן באודיו לרדיו 4 של ה BBC, פרטים ולינקים כאן

יום שני, 1 באוקטובר 2012

הרצאה שלי כחלק מהמפגש "עתיד המוות" (וראיון קצר לקראת)

ביום שלישי 2/10/12 בשעה 19:30 מתקיים מפגש ששמו "עתיד המוות", בסינמטק תל אביב, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי ה-16 למדע בדיוני ולפנטסיה (הידוע יותר בשמו "אייקון TLV"). 

במפגש ירצו על "קץ המוות ועתיד החיים" ארז ליבנה - ביולוג, פרופ' נפתלי תשבי - מנהל המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית, ד"ר אדם רויטר - יועץ בכיר בתחומים פיננסיים - כלכליים, שמעון אדף - סופר ומשורר, עודד כרמל - עיתונאי ומשורר, ואני.
פרטים על רכישת כרטיסים ניתן למצוא כאן

לקראת המפגש, אתר Top Geek העלה ראיון קצר עם שניים מהמשתתפים: 

עם ארז ליבנה, ביולוג: 


ואיתי: 


יהיה מעניין. אשמח לראותכם. 

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

רגע, אז מה כן אפשר לעשות? (וראיון ל"צינור לילה")

אתמול בלילה התארחתי בתוכנית "צינור לילה" עם אביב פרנקל בערוץ 10: "בלוג חדש: כיצד לנהל את העיזבון הדיגיטלי".  
הבוקר נשאלתי במייל את השאלה הבאה: 
"אחרי הצפייה בתוכנית נשארנו, זוגתי ואני, עם השאלה מה אכן עושים כדי לטפל, בעודי בחיים, בכל מה שאני משאיר ברשת ועל מחשבים - ואני לא נמצא ברשתות חברתיות בכלל...אז האם אין לזה חשיבות, אין במה לטפל?"
לטובת מי שגם נשאר עם השאלה הזו, אני מפרסמת כאן את התשובה שעניתי:

"אני שמחה שאתם עכשיו מודעים לנושא ולחשיבות שלו, ובהחלט כן יש מה לעשות. יש כאן בבלוג שלושה פוסטים רלוונטיים: 
אני שמחה שאתם רוצים לטפל בזה, כי זה כל כך חשוב, לטפל גם בנכסים הדיגיטליים והמקוונים שלנו, ולא רק בנכסים הפיזיים. 

בארץ זה קצת יותר מסובך כי צוואה דיגיטלית לא תופסת כאן מבחינה חוקית, רק צוואה מנייר שחתומה אצל עורך דין בנוכחות שני עדים - מוזמנים לקרוא גם את הפוסט כאן על הצד המשפטי - אבל בהחלט אפשר להיעזר בשירותי אחת מהחברות הרבות שמציעות שירותי ניהול עיזבון דיגיטלי כדי להשאיר רשימה של אתרים, שמות משתמש וסיסמאות כניסה, ומה היינו רוצים שיקרה איתם - שיישמרו, שיימחקו, שמישהו ייכנס אליהם או לא ואם כן אז מי". 

מדובר על שלושה שלבים שאני ממליצה לנקוט בהם: 

  1. לזהות את הנכסים הדיגיטליים והמקוונים שלכם. 
  2. להחליט מהי המדיניות שלכם לגביהם. 
  3. להשאיר הנחיות ברורות מה לעשות איתם. 
תרשים מצוין המציג בגרפיקה את השלבים שכדאי לנקוט בהם אפשר למצוא כאן - נוצר על ידי חברה אוסטרלית בשם Life Insurance Finder


יש כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם בהקשר הזה שאי אפשר לכסות את כולם בראיון טלוויזיוני קצר - אתם מוזמנים לתאם איתי הרצאות בנושא

אתם כמובן מוזמנים להפנות אלי שאלות נוספות, בהערות לפוסטים כאן או במייל: death.in.digital.era@gmail.com




יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

אלישה קיז: מוות דיגיטלי כדרך להצלת חיים

הזמרת המצליחה אלישה קיז (Alicia Keys) יזמה בדצמבר 2010 קמפיין לגיוס כספים לטיפול בחולי איידס באפריקה ובהודו, בשם: "מוות דיגיטלי - לשמור על ילד בחיים" ("Digital Death - Keep A child Alive"). 
כללי "המשחק" היו: אלישה קיז ואמנים בינלאומיים מפורסמים נוספים שגייסה לטובת הפרויקט "הורגים" את הנוכחות שלהם ברשת, המעריצים תורמים כספים שמיועדים לטיפול בילדים חולי איידס בהודו ובאפריקה כדי "להחזיר אותם לחיים", וברגע שהתרומות מגיעות למיליון דולר, הסלבז "חוזרים לחיים" הדיגיטליים שלהם.
בזמן שהאמנים היו "מתים" מבחינה דיגיטלית, הם לא העלו עדכונים בטוויטר ובפייסבוק, והמעריצים נותרו בלי העדכונים השוטפים שהם רגילים לקבל על הנעשה בחייהם של הסלבז. גם המעריצים הוזמנו לקחת חלק בפרויקט, "להקריב את עצמם" ו"להרוג" את הפרסונה המקוונת שלהם כחלק מהמאמץ לגיוס התרומות. את ההנחיות לביצוע ה"מוות הדיגיטלי" הרצוני אפשר למצוא כאן, ואת תמונות האמנים שבחרו "למות" בקמפיין כאן, ביניהם: אלישה קיז, ליידי גאגא, קים קרדשיאן, ג'סטין טימברלייק, אשר, לני קרביץ, סרינה וויליאמז, אלייז'ה ווד ודיוויד לה-שאפל.  

התמונות שליוו את הקמפיין אכן מטרידות ומושכות תשומת לב: 



הקמפיין הצליח: תוך שישה ימים גויסו תרומות בסך של למעלה מ-1,000,000 $. 

ליידי גאגא כמובן לא פספסה הזדמנות לתלבושת יוצאת דופן ויצאה לקניות כשהיא לבושה ומאופרת כגופה, בתקופה בה היתה "מתה" מוות דיגיטלי, כפי שמדווח ה-Daily Mail Online


פרטים נוספים על הקמפיין אפשר למצוא בהודעה לעיתונות


זו לא היתה מטרת הקמפיין כמובן, אבל באופן עקיף, אני מקווה שהוא תרם גם להעלאת המודעות למוות דיגיטלי בכלל: אם אנחנו מבינים שלאחרים - ולנו - יש פרסונה דיגיטלית שהיא חשובה ומשמעותית עבורנו, עד כדי כך שאנחנו מוכנים להשקיע כספים כדי שהיא "תישאר בחיים", אולי נבין גם שחשוב לנהל אותה.
ואם נמשיך לרגע את קו המחשבה הזה: אולי אפשר להשתמש בקמפיין הזה או שכמותו כדי להעלות את המודעות לנושא. 

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

Crowdfunding (מימון המונים)

ב-6/10/12 יערך בלונדון הכנס (או ליתר דיוק, אי-כנס) הבינלאומי החמישי העוסק במוות דיגיטלי: Digital Death Dayהוא מתקיים פעמיים בשנה, באירופה ובצפון אמריקה, לסירוגין. 
אני רוצה להשתתף בו, וכיוון שאין לי את האפשרות לממן לעצמי כרטיסי טיסה וכניסה, אני מבקשת את עזרתכם. 

זה כבר נראה ממש בר השגה: אם 4 36 אנשים יעבירו 50 ש"ח, ו- 72 8 אנשים יעבירו 25 ש"ח, זה יגיע ל-3,600 ש"ח הנדרשים לכיסוי ההוצאות המינימליות (3,200 ש"ח כבר הועברו - תודה רבה!). אה, וצריך עוד שני אנשים כדי לכסות את הוצאות הסליקה.  עדכון 28/8: היעד הושג, 3,600 ש"ח הועברו - תודה רבה! ההיענות שלכם והבעת האמון שלכם מרגשת אותי.  

אם יש לכם אפשרות להיות חלק מה-Crowdfunding ולתמוך בבלוג הזה ובנסיעה, אודה לכם מאד. הכפתור נמצא כאן מימין. כשמקלידים את הסכום יש להקליד 50.00 או 25.00 (ולא 25 או 50). אין צורך בחשבון פייפל, דרך אגב, רק בכרטיס אשראי. 

אני מתחייבת להשתמש בכסף שייאסף למטרת נסיעה זו בלבד, ואחסום את האפשרות להעברת כספים נוספים כשייאסף הסכום הנדרש לכיסוי ההוצאות. 
במידה ולא ייאסף הסכום הנדרש, אני מתחייבת להחזיר את כל הכספים שייאספו. 

למען הסר ספק אבהיר שהכסף שיועבר למטרת הנסיעה אינו תרומה, ובוודאי אינו תרומה המוכרת לצרכי מס - זו פשוט האפשרות ש-PayPal מציגה כשיוצרים את הכפתור להעברת הכספים. עדכון 28/8: כיוון שהגעתי לסכום הנדרש אני מסירה את הכפתור. תודה רבה לכולכם. 



יום ראשון, 29 ביולי 2012

מוות בעידן הדיגיטלי: הזווית הישראלית

המדיניות של הספקיות הישראליות לא מופיעה ברשת. לא תוכלו למצוא אותה בתקנון, בתנאי השירות או במדיניות הפרטיות של אף אחת מהן, כפי שפירטתי בפוסט "אחרי המוות - הצד המשפטי". פניתי אליהן ושאלתי: "מהי המדיניות שלכם במקרה של מות משתמש?" 

עדכון: פניתי מספר פעמים בפברואר 2012 לאתר סלונה וטרם קיבלתי מענה.

ישראבלוג
התשובה החמה והאנושית ביותר התקבלה מאילנה תמיר, מנהלת ישרא-בלוג
"אני יכולה להגיד שבישרא-בלוג, פלטפורמת הבלוגים שלנו, לצערי נתקלתי בשאלה הזו די הרבה. הבעיה היא: מה לעשות עם הבלוג הפתוח שהופך כמעין גל-עד לבלוגר?
אין לנו ממש מדיניות מסודרת כי כל מקרה לגופו, אבל בעיקרון אנחנו מנסים לכבד בראש ובראשונה את הרצון של הבלוגר: אם הבלוגר סגר את הבלוג לפני שהוא מת (התאבד) לא נפתח אותו מחדש, גם אם בני משפחתו יבקשו זאת. לעומת זאת, אם המשפחה מבקשת דווקא לסגור את הבלוג כדי למנוע חטטנות או כי יש בו תכנים בעיתיים, סביר להניח שנקבל את הבקשה שלהם.אנחנו לפעמים נותנים לאנשים שהם קרובים של הבלוגר את ההרשאות לבלוג, כדי שהם יוכלו להשאיר שם הודעה על מות הבלוגר.
לא יצא לי לבקש עד עכשיו איזשהם מסמכים רשמיים. לרוב מספיק לי לדבר עם הבן אדם טלפונית כדי להבין שזו לא מתיחה או ניסיון לעשות סושיאל-האקינג. שמתי לב לפעמים שהבלוג הופך להיות מין תיבת התכתבות כזו. ראיתי למשל אח שכל כמה חודשים משאיר תגובה בבלוג של אחותו, כמה שהוא מתגעגע אליה". 



012 Smile
התשובה הלקונית ביותר התקבלה מממירב, נציגת שירות ב-Smile 012"על פי תשובת המחלקה המשפטית אין לאשר גישה למייל ללא צו בית משפט".

וואלה! 
המדיניות המסודרת ביותר הוצגה על ידי וואלה!, כפי שמסר לי בתשובה מפורטת ניר, מנהל מחלקה בתמיכה הטכנית: 
"אכן קיים נוהל מסודר למסירת סיסמה לתיבת דוא"ל של מנוח. נוהל זה מנחה את מבקש הבקשה ומבקש ממנו למסור את הפרטים הרלוונטיים לחברת וואלה!:
  • שם בעל תיבת הדוא"ל וכתובת הדוא"ל; 
  • שם המבקש;
  • לציין את הקשר בין בעל תיבת הדואר לבין מבקש הבקשה.
בנוסף מתבקשים המסמכים:  
  • העתק תעודה רשמית המעידה על הקשר בין מבקש הבקשה לבין בעל/ת התיבה;
  • העתק תעודת פטירה של בעל תיבת הדוא"ל; 
  • הצהרה חתומה בפני עורך דין (על פי פורמט של חברת וואלה!). 
במידה ובעל התיבה הינו קטין, יש לצרף בנוסף ליתר המסמכים הנזכרים לעיל, גם הסכמה בכתב של שני הורי הקטין ו/או שני האפוטרופוסים החוקיים של הקטין למתן הסיסמה, וצילומי תעודות הזהות +ספחים של שני הורי ו/או אפוטרופוסי הקטין.


תפוז
התשובה המעורפלת ביותר נמסרה משלומי מצוות הנהלת הפורומים בתפוז: "כל אדם שיש לו בקשה קונקרטית בעניינים מסוג זה רשאי לפנות אל הגורמים הרלוונטיים בתפוז ובקשתו תיבחן ברגישות ובקפידה בהתאם לנסיבות". 
כשהקשיתי וביקשתי לדעת בכל זאת מהי המדיניות של תפוז במקרה שמשתמש מת, קיבלתי את התשובה הבאה מצוות התמיכה של הפורומים: "ככלל, איננו מעבירים סיסמה בהיעדר גישה למייל ממנו נעשתה ההרשמה ולכן לא ניתן לתת גישה לשליטה בפרופיל של המשתמש או בתכנים שהעלה. אדם שיש לו גישה למייל עמו נרשם אינו זקוק לאישורנו ויכול לשחזר את הסיסמה באופן אוטומטי. בהיעדר עילה משפטית ו/או צו של ערכאה מוסמכת, שינויי תוכן ושליטה בתוכן יעשו ככלל על ידי בעלי גישה לחשבון המשתמש".



"קפה TheMarker" 
את המשפט שהכי הפתיע אותי מצאתי בתשובתו של ליאור פפירבלט, עורך הרשתות החברתיות של קבוצת "הארץ""קפה TheMarker קיימת אמנם כבר יותר מחמש שנים, אולם לא ידוע לי על פניות שהתקבלו מקרובי משפחה של גולשים שנפטרו 
"זכויות היוצרים שייכות לגולשים שפרסמו את התוכן. אם ברשות בני המשפחה שם וסיסמה, הם יכולים להתחבר לכרטיס באופן בלתי מוגבל. (ההדגשה במקור -ו.) אם אין ברשותם את שם המשתמש והסיסמה של הגולש שנפטר, המדיניות שלנו היא לא למסור פרטים אישיים, לרבות ססמאות גישה, על מנת להגן על המשתמשים. אלא אם כן יש בנמצא צו בית משפט בעניין, אותו נכבד כמובן.
"באופן עקרוני, על היורשים להסדיר את עניין העיזבון והירושה על-פי דין, וככל שבית המשפט יתרשם שאכן יש הצדקה למסור להם את הפרטים האישיים של הנפטר שנשתמרו באתר, כמובן שנכבד כל החלטה כזו מצד בית המשפט".

אני מוצאת שזה ממש מעורר השתאות, שעד היום לא היו פניות לקפה בנושא. שאלתי את ליאור עוד כמה שאלות: 

במידה ויפנו אליכם קרובי משפחה של מישהו שיש לו תכנים בקפה שהתאבד וסגר את הכרטיס שלו, האם תסכימו להעלות את התכנים שלו מחדש? 
ליאור: "כאמור, אם למשפחה יש שם וסיסמה לכרטיס הנפטר, הם יכולים להתחבר לכרטיס, להוריד אותו מהאוויר, להחזיר ולהשאיר כרצונם. סביר להניח שגם לא נדע על דבר פטירתו של המנוח עד שהמשפחה לא תיצור עמנו קשר".
אם יפנו אליכם קרובי משפחה של נפטר ויבקשו שתשאירו את התכנים שלו כפי שהם למרות שנפטר כי הם רואים בכך חלק מההנצחה שלו, האם תסכימו להשאיר כפי שהוא כרטיס של גולש למרות שאתם יודעים שהוא כבר לא בין החיים? האם תסכימו להעלות הודעה מטעמכם בכרטיס שלו, לבקשת המשפחה, שמציינת את העובדה שהוא נפטר?" 
"אם הנפטר לא הסיר את תכניו לפני המוות, והמשפחה מבקשת להשאיר אותם באתר – אין עם זה בעיה.
אם הוא הסיר את התכנים, והמשפחה מבקשת להחזיר אותם - מדובר במקרה מורכב יותר, אבל אם הם יסדירו את עניין העיזבון והירושה בבית המשפט, נוכל למסור להם את השם והסיסמה, והם יוכלו להחזיר את התכנים. זאת, בתנאי כמובן שהמשתמש לא מחק לחלוטין את המידע. אין לנו אפשרות טכנית לפרסם הודעת פטירה בכרטיס. לכל היותר נוכל לפרסם אותה בתגובה לפוסט האחרון שפרסם".
אם יבקשו מכם להוריד תכנים של גולש כי הוא כבר לא בחיים, האם תסכימו לסגור את הכרטיס שלו ולהוריד את כל התכנים שהעלה, גם אם הוא לא ביקש זאת ישירות אלא בני משפחתו, כי הם לא רוצים שהתכנים האלו יהיה ברשת כשהוא כבר לא בחיים?
"רק בתנאי שהנושא הוסדר בבית המשפט".



013 Netvision
מדיניות מסודרת הוצגה על ידי נציגת השירות טניה-מצוות-עדי ("אנחנו לא מוסרים שמות משפחה"): 
"כשפונים אלינו בנושא פטירת לקוח, יש להציג תעודת פטירה (המהווה אסמכתה לסיבה בעטיה אנחנו מוסרים פרטים לגורם שלישי), מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום (זיהוי טלפוני מלא ללקוח). לאחר שהתקבלו, נוכל למסור את הסיסמאות לכל שירותי 013 Netvision אליהם היה מנוי הלקוח, כולל דוא"ל וגיבוי ענן. צריך לקחת בחשבון שזה אפשרי רק בתנאי שהמנוי לא נותק על ידי הלקוח לפני מותו: אם הלקוח סגר את תיבת הדואר שלו, אין דרך לשחזר או למשוך את הנתונים: ברגע שהתיבה נסגרה, היא סגורה וזהו. אם בני המשפחה מעוניינים להמשיך ולהשאיר את תיבת הדוא"ל שלו פעילה, עליהם לבצע העברת בעלות על כתובת הדוא"ל: הכתובת נשארת ללא שינוי, אבל היא עוברת לבעלות בני המשפחה המעוניינים להמשיך ולתפעל אותה".

כיוון שנטוויז'ן מפעילה מסלולים שונים ללקוחות פרטיים ועסקיים, שאלתי האם יש הבדל במדיניות במקרה של מות משתמש בין לקוח פרטי לעסקי:
טניה-מצוות-עדי: "במקרה של מנוי פרטי, יש לספק את הפרטים שציינתי. במקרה של מנוי עסקי, יוכל לקבל את הפרטים רק בעל העסק, או איש קשר מטעם העסק (שכבר רשום ומזוהה במערכת של נטוויז'ן). יש להציג תעודת פטירה, מספר ח.פ. או מספר ת.ז. (תלוי באופן בו העסק נרשם בנטוויז'ן כשהצטרף לשירות), וארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום". 
מעניין: כיוון שרבים מנהלים תכתובות פרטיות גם מהמייל של העבודה, עלול להיווצר מצב בו תכתובות אישיות ופרטיות יהיו חשופות לעיני בעל העסק או קולגות ממקום העבודה - מה שעלול ליצור אי נעימויות גם כשאין סכסוכים. בנסיבות טעונות יותר, בני משפחה עלולים למצוא את עצמם "בני ערובה " מול השותפים העסקיים או הבוס, שרק להם יש גישה למייל , והם עלולים למחוק ממנו תכתובות בעלות משמעות למשפחה - פרטיות או עסקיות.  


בזק בינלאומי 
המדיניות המפתיעה ביותר הוצגה על ידי הדר פליישר, אחראית פניות הציבור בבזק בינלאומי:

"אנחנו מקבלים יותר פניות לגבי ביטול המנוי לגלישה מאשר בקשות גישה לדוא"ל. כדי לבטל מנוי, יש צורך במה שאנחנו מגדירים כ'זיהוי טלפוני מלא': מספר תעודת הזהות של הנפטר וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום. גם כדי לקבל את הסיסמה לדוא"ל של הנפטר זה כל מה שצריך: מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום. כדי לקבל זיכוי על מנוי הגלישה, נבקש גם תעודת פטירה, ואם נראה שאכן לא התבצעו גלישות מאז מועד הפטירה המדווח, נזכה רטרואקטיבית ממועד הפטירה. אם בני משפחתו ירצו לבטל את מנוי הגלישה אבל להשאיר את תיבת הדוא"ל פעילה, זה אפשרי: בחצי השנה הראשונה ללא תשלום, ומהחודש השביעי ואילך בתשלום 9.90 שקל לחודש. אפשר לדווח על המוות מיידית או רטרואקטיבית". 

מצד אחד, אפשר לומר שיש כאן הפגנת גמישות מצד בזק בינלאומי, שלא מכבידה על המשפחה ולא מבקשת תעודת פטירה לפני תחילת הטיפול. מצד שני, אפשר לומר שאלו נתונים מאד מינימליים שיש למסור לחברה ומספיקים בעיניה למסירת סיסמה: מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום. לא נדרשת הוכחת קרבה משפחתית במסמכים וגם לא הוכחת פטירה. 

נענע10 
עדכון אוגוסט 2014: שירות המייל של נענע10 ייסגר ב-31/8/14

כיוון שהמייל של נענע10 מבוסס הוטמייל, לא היה לי ברור מי קובע את המדיניות לגבי מקרי מוות של משתמשים - הוטמייל או נענע10? שאלתי גם נענ10 וגם את מיקרוסופט ישראל, והסתבר שאני לא היחידה שהנושא לא ברור לה. 
על פי תשובתו של אורי, נציג צ'ט בשירות הלקוחות של מיקרוסופט ("שם משפחתי לא רלוונטי"), מדיניות הוטמייל העולמית חלה גם על הוטמייל ישראל, ומכאן גם על משתמשי נענע10.
יכול להיות שבני משפחה של משתמש, שסבורים שבבעלותו תיבת דוא"ל "ישראלית", יופתעו לגלות שבבעלותו תיבת דוא"ל "בינלאומית", ושעליהם לפנות - ובאנגלית - לחו"ל בלבד. אורי הפנה אותי לשאלה ולתשובה בנושא בפורומים של מיקרוסופט העולמית (באנגלית), ואמר שאם יש לי שאלות נוספות אני מוזמנת להעלות אותן בקבוצות הדיון שם. שמחתי למצוא אחר כך בעצמי שהמידע הזה קיים גם בעברית, בקבוצות הדיון של מיקרוסופט ישראל.
מצד אחד, המדיניות של הוטמייל (כפי שאני מפרטת במדריך הטכני) היא יחסית נוחה וידידותית למשפחת הנפטר. מצד שני, הייתי מצפה שאם אני משתמשת בתיבת דוא"ל שיש לה סיומת .co.il, כמו ב-nana10, שגם יהיה לי למי לפנות בארץ בנושא.

עדכון 5/8/12: נמרוד, מנהל פניות הציבור בשירות הלקוחות של מיקרוסופט, חזר אלי ("אין צורך בשם משפחה"). מיקרוסופט לא יודעים מהי המדיניות שלהם במקרה של מות משתמש מלקוחות נענע10 - הוא בודק את הנושא ויחזור אלי עם תשובה תוך כמה ימים.  

עדכון 12/8/12: אילנה תמיר, מאפיינת נענע10, חזרה אלי עם תשובה - כמעט חודש ימים אחרי הפנייה הראשונה שלי בנושא (ומאז פניתי כמה פעמים נוספות). לדברי האחראי על הדוא"ל בנענע10, יש צורך בצו ירושה כדי לקבל הרשאות למייל. כלומר, יש לפנות לבית משפט בישראל, ולא להוטמייל העולמית. מעניין האם גם במיקרוסופט יודעים את זה. 

עדכון 21/8/12: נמרוד, מנהל פניות הציבור בשירות הלקוחות של מיקרוסופט, התקשר עם התשובה המובטחת: למיקרוסופט אין נגיעה בדבר. הטיפול, השירות, התמיכה וכו' במקרה של מות משתמש מתבצעים כולם במלואם רק מול נענע10.   

כיוון שלקח למיקרוסופט יותר משבועיים לחזור אלי עם התשובה הרשמית, לא נשאר לי אלא להניח שהיא לא היתה מצויה בידם "בשלוף", שלא לומר לא בטוח שהיתה מצויה בידם בכלל.
כיוון שלקח לנענע10 ארבעה שבועות לחזור אלי עם התשובה הרשמית, לא נותר לי אלא להניח שגם אצלם המדיניות לא היתה ברורה ומגובשת. 



אינטרנט רימון 
במאי 2013 בדקתי גם עם אינטרנט רימון, שמשמשת בעיקר את האוכלוסייה הדתית, מה המדיניות שלהם - שכמובן, אינה מפורסמת. התשובות התקבלו מנופית חרבי, אחראית פניות הציבור ותפעול שירות. התשובה הראשונית היתה קצרה ולקונית: "כל מקרה בנושא זה נבדק לגופו מול עו"ד של אינטרנט רימון". משהמשכתי לבקש פרטים נוספים והרחבה, נאמר לי בנוסף כי: "כל פנייה בנושא שהגיעה למוקד השירות נבדקה באופן פרטני וכל מקרה נבדק לגופו. המשפחה יכולה לפנות למוקד השירות בטלפון ולהסביר לנציג את פרטי המקרה, הנציג יטפל בכך באופן אישי ויעביר לגורמים הרלוונטיים".

טריפל סי 
ביוני 2014 בדקתי גם עם טריפל סי מהי המדיניות שלהם, כשהבנתי שבנוסף לשירותי אינטרנט הם מציעים גם שירותי גיבוי בענן, שיכולים להיות רלוונטיים לקרובי משתמשים שנפטרו. גם הם לא מפרסמים את מדיניותם במקרה של מוות של משתמש. התשובה התקבלה מאסף מרון, היועץ המשפטי: "קבלת פרטים בנוגע לפרטי משתמש שנפטר תעשה אך ורק כנגד צו מתאים". פוסט נפרד בנושא נמצא כאן

סיכום: 








תודה לשירי ישועה על הגרפיקה. 

כיצד ניתן לפנות לכל אחת מהחברות? הפוסט "אחרי המוות: מדריך טכני" מעודכן בפרטיהן.  

יום שני, 11 ביוני 2012

אחרי המוות - מדריך טכני

כשניגשים למשימה הלא פשוטה של גישה לאתרים ולחשבונות המקוונים השונים, ההתמודדות מתחלקת לשניים: כשיש סיסמה וכשאין סיסמה.
  • אם יש לכם סיסמה - תוכלו להיכנס. 
  • אם אין לכם סיסמה אבל יש לכם גישה לחשבון המייל, ברוב האתרים שתרצו או תצטרכו להיכנס אליהם תוכלו ללחוץ על "שכחתי סיסמה" ומייל יישלח לתיבה עם לינק לקביעת סיסמה חדשה. ברגע שקבעתם סיסמה חדשה, יש לכם גישה לאתר / חשבון. 
  • אם אין לכם סיסמה ואין לכם גישה למייל זו כבר התמודדות אחרת, כי היא מצריכה פנייה לספקים. חלק מספקי השירותים האינטרנטיים כבר נערכו לטיפול במקרי מוות של לקוחותיהם ומציגים מדיניות מוגדרת והנחיות ברורות בנושא, אבל חלקם עדיין נערכים לכך או השלימו את היערכותם רק לאחרונה: טוויטר, למשל, פרסמה את המדיניות שלה בנושא רק באוגוסט 2010. 
מידע נוסף שאני מקווה שיקל עליכם, נמצא בפוסט איך מטפלים במחשב של קרוב שנפטר? - ההתמודדות שלי.

נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא זמן. בחלק מהמקרים עומד לרשותכם רק חלון זמן צר שבו תוכלו לטפל בעיזבון הדיגיטלי:
  • בפייסבוק למשל, בכל רגע מישהו עלול להפוך את הפרופיל לפרופיל הנצחה (אין צורך בהסכמתכם, ותמצאו את עצמכם נעולים מחוץ לחשבון - גם אם יש לכם סיסמה). לכן, כדאי דבר ראשון להוריד עותק מתוכן הפרופיל (ההסבר איך לעשות זאת נמצא כאן למטה, תחת הכותרת פייסבוק). 
  • תיבות מייל של ספקיות כמו וואלה נסגרות כשלא נעשה בהן שימוש, ולכן כדאי להיכנס לחשבון גם אם עדיין אינכם יודעים מה לעשות בו, ולו רק כדי ליצור פעילות בחשבון ולהאריך את משך זמינותו. 
  • לעיתים תהיה לכם גישה לחשבונות רק למשך זמן מסויים: אם אדם נפטר כשהטלפון החכם שלו ו/או המחשב שלו עדיין מחוברים לחשבונותיו המקוונים, בכניסה הבאה שלכם כנראה שעדיין תוכלו להשתמש בחיבור הקיים. אבל החיבור הזה בדרך כלל מוגבל בזמן, ואחרי שיחלוף, תתבקשו להקליד מחדש את הסיסמה, ואם לא תהיה בידכם, תינעלו מחוץ לחשבון. לכן, מומלץ לנצל את חלון הזמן הצר הזה על מנת לקבוע כמה שיותר סיסמאות חדשות, ולאפשר לכם כניסה עצמאית לחשבונות - לפחות בשלב ראשון. יכול להיות שמאוחר יותר תחליטו לסגור את החשבון, אבל לפחות שתהיה בידכם האפשרות להחליט בעצמכם. 
ברור לי שיש המון דברים להתמודד איתם ולטפל בהם אחרי מוות, ואולי העיזבון הדיגיטלי לא נראה לכם דחוף, אבל לצערנו יכול להיות שעד שתגיעו לטפל בו - כבר יהיה מאוחר מדי, ומידע חשוב ויקר-ערך ייעלם לצמיתות, באופן שאינו ניתן לשחזור.  

לנוחיותכם, ריכזתי כאן מדיניות של אתרים, ספקיות ופלטפורמות נפוצים, בישראל ובעולם, ותרגמתי את החלקים הרלוונטיים. 

אם נתקלתם במדיניות נוספת שיש לכם צורך בה ואינה מפורסמת כאן עדיין, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל ואשתדל לברר אותה בשבילכם ולפרסם כאן לטובת משתמשים נוספים: death.in.digital.era@gmail.com . 

WebCease הוא אתר שנוצר בעקבות התחקות של בן אחר הנכסים הדיגיטליים של אמו לאחר מותה. הוא מציע שירותי איתור חשבונות מקוונים פעילים. יש בו מסלול בחינם ומסלול בתשלום. 





המדיניות של טוויטר במקרה של מות משתמש היא להסיר את החשבון שלו או לסייע לבני משפחתו בשמירת גיבוי של הציוצים שפורסמו על ידו, אבל לא לאפשר גישה לחשבון עצמו ולא למסור מידע שלא פורסם על ידו בציבור.
על מנת לדווח על מוות צריך למסור מספר פרטים: שם, פרטי יצירת קשר והקירבה לנפטר, שם המשתמש בטוויטר או לינק לדף הפרופיל שלו בטוויטר ולינק להספד או ידיעה חדשותית. את המידע ניתן לשלוח במייל, בדואר או בפקס.

Gmail

בתמיכה המקוונת של ג'ימייל  אפשר למצוא התייחסות מפורטת לנושא: 

"אם מישהו הלך לעולמו ואתה זקוק לגישה לתכנים שבחשבון הג'ימייל שלו או שלה, במקרים נדירים אולי נוכל להעביר את תכולת החשבון לנציג מאושר מטעם המשתמש. אנחנו שולחים את תנחומינו ומעריכים את סבלנותך והבנתך במהלך התהליך.
בגוגל, אנחנו מודעים היטב לאמון שהמשתמשים נותנים בנו ולוקחים את האחריות לשמירת הפרטיות של המשתמשים בשירותי גוגל ברצינות רבה. כל החלטה לספק את תוכן המייל של משתמש שנפטר תתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת והתהליך לקבלת התוכן הינו ממושך. לפני שתתחילו, קחו בחשבון שגוגל עשויה שלא לספק את תוכן החשבון ושעצם שליחת הבקשה ומילוי המסמכים אינו ערובה לכך שנוכל לעזור לך".
כדי לפנות, יש לשלוח בדואר או בפקס את הפרטים הבאים: שם מלא, כתובת דואר, כתובת מייל, צילום תעודת זהות או רישיון נהיגה, כתובת הג'ימייל של המשתמש שנפטר, תעודת הפטירה – ואם היא לא באנגלית, אז תרגום לאנגלית מאושר על ידי נוטריון. 

עם קבלת הפרטים, גוגל תבחן את הבקשה ותודיע לך במייל האם יוכלו להמשיך לשלב הבא של הטיפול בבקשתך. אם כן, ישלחו לך הנחיות נוספות לתהליך המשפטי, הכולל צו מבית משפט בארה"ב ומשלוח חומרים נוספים. 

בגוגל ממליצים לא לפצוח עצמאית בשלב השני, אלא לחכות למענה מהם לגבי השלב הראשון. מתוך התחשבותם בפרטיות המשתמש, לדבריהם, אם יחליטו שאינם יכולים לספק את תכולת הג'ימייל, לא יוכלו למסור לך פרטים נוספים או לדון בהחלטתם.   

עדכון יולי 2015
כשמקליקים על אותו הלינק מגיעים עכשיו לתוצאה שונה: 



גוגל מאפשרת לנו עכשיו לפנות אליה לגבי: 
  • סגירת החשבון של משתמש/ת שנפטר/ה
  • הגשת בקשה לקבלת כספים מחשבון של משתמש/ת שנפטר/ה 
  • קבלת עותק מתכולת חשבון של נפטר/ת 
  • הודעה על משתמש/ת שנפטר/ה 
  • פתירת 'חטיפת' חשבון של משתמש/ת שנפטר/ה 
  • תכנון מה לעשות עם החשבון שלי אחרי מותי

Youtube

כיוון שגם ג'ימייל וגם יוטיוב הם בבעלות גוגל, גם בתמיכה המקוונת של יוטיוב אפשר היה למצוא הנחיות ברורות:

"אם אתה זקוק לגישה לתכנים שנמצאים בחשבון היוטיוב של מישהו שהלך לעולמו, יש לשלוח בפקס או באימייל את הפרטים הבאים: שמך המלא ופרטי יצירת קשר איתך כולל כתובת אימייל, שם החשבון ביוטיוב של האדם שנפטר, העתק מתעודת הפטירה, העתק מסמך ייפוי כח - או אם אתה הורה של בעל חשבון שנפטר והוא מתחת לגיל 18, יש לשלוח העתק מתעודת הלידה שלו ואז אין צורך בייפוי כח". 
אחרי קבלת המסמכים יעברו כ-30 יום בהם יוטיוב יעבדו ויאמתו אותם. אם תזדקק לגישה לחשבון בתוך פחות זמן מזה, המדיניות של יוטיוב היא לספק מידע לצד שלישי רק בצו בית משפט או תהליך חוקי אחר, מתוך תיאום עם החוקים הפדרליים והחוקים של המדינה.
מה שמעניין הוא שמאז שהכנתי את הפוסט הזה ועד שפרסמתי אותו, יוטיוב הסירה את ההנחיות האלו מהאתר שלה. 


עדכון מרץ 2013: מסתבר שהמדיניות של גוגל אחידה לגבי כל מוצריה. התשובה המפורטת נמצאת בפוסט: "המדיניות של גוגל - עדכון". 

כיוון ש-Picasa נרכשה על ידי גוגל, מדיניות זו חלה גם על התמונות שמאוחסנות שם. 

Yahoo!
ליאהו יש את המדיניות הנוקשה ביותר. אין טעם לפנות אליהם, גם לא עם צו מבית משפט. מבחינתם הם מחוייבים לשמור על פרטיות המשתמש נקודה, הם לא יתנו גישה או עותק מהתכולה גם לא לקרובים מדרגה ראשונה, והדבר היחידי שהם יעשו אם תפנו אליהם זה למחוק את החשבון. 



כיוון שיאהו רכשה את Flickr, מדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת זו חלה גם על התמונות שמאוחסנות שם: "החשבון אינו ניתן להעברה או להורשה". 

Hotmail

למייקרוסופט יש מדיניות מסודרת כיצד להודיע על מות לקוח, שבמרץ 2012 עודכנה, ועלתה לרשת בעברית 



בינתיים היא המקיפה, המספקת, הנוחה והידידותית ביותר לקרובי הנפטר מהמדינויות בהן נתקלתי עד כה. 

תחת הכותרת "איך לבקש נתונים מחשבון משתמש שנפטר" מיקרוסופט מביעה תחילה את תנחומיה על האובדן. החברה עדכנה את מדיניותה במרץ 2012: היא כעת מופיעה תחת "שאלות ותשובות", אינה מכילה את הטקסט האישי בפתיחה (שדווקא היווה נקודת זכות בעיני) ונראית כך: 




עם קבלת פנייתך הראשונית בנושא (למייל שכתובתו msrecord@microsoft.com), מייקרוסופט שומרת את כל המידע הזמין מחשבון דואר זה למשך שישה חודשים. אם לא תתקבל ממך תגובה נוספת בתוך חצי שנה זו, המידע יימחק מהמערכות. 
לפני שימסרו מידע על חשבון המשתמש של הנפטר, יש לשלוח מסמכים כדי לאמת שהחשבון שאתה פונה בגינו הוא אכן החשבון הנכון. לאחר שהמידע יתקבל ויאושר, מיקרוסופט תשלח לך עותק של כל הודעות המייל המאוחסנות בחשבון, יחד עם רשימת אנשי הקשר (אם קיימת), כדי לאפשר לך לתקשר עם אותם האנשים עימם המנוח התכתב.  
תהליך זה אמנם יאפשר לך לקבל את תכולת החשבון, אבל סיסמתו של הנפטר לא תימסר לך ולא יתאפשר לך לקבוע סיסמה חדשה. התהליך גם לא יאפשר לך לקבל בעלות על החשבון. הוא כן יאפשר לך, אם תרצה, להנחות את מייקרוסופט לסגור את החשבון.
כדי להתחיל את התהליך יש לשלוח בפקס או בדואר את המסמכים הבאים, באנגלית בלבד (למסמך שבמקורו הוא בשפה אחרת, כמו עברית, יש לצרף מקור ותרגום מאושר): כתובת המייל שלך, כתובת הדואר שלך (שאינה תיבת דואר), מסמך המאשר כי הנך המוטב או מנהל העיזבון של הנפטר או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, צילום רשיון נהיגה שלך או תעודה רשמית אחרת (שהונפקה על ידי הממשלה), צילום תעודת הפטירה, שם החשבון בהוטמייל, שם פרטי ומשפחה של בעל החשבון, תאריך הלידה שלו, כתובתו המלאה כולל מיקוד, זמן יצירת החשבון (משוער), זמן כניסה אחרון לחשבון (משוער).  

iTunes / Apple

לאפל אין כרגע מדיניות מוסדרת להודעה על מות לקוח. יש התייחסות מסויימת לגבי iTunes :
יש אפשרות למחוק לחלוטין חשבון משתמש ב-iTunes, אבל אפל לא ממליצה עליה: החשבון ב-iTunes מחובר למספר אפליקציות נוספות ומחיקת החשבון תגרום לכך שלא ניתן יהיה להוריד מחדש אפליקציות, לעדכן אפליקציות שנרכשו או לאשר למחשבים חדשים להריץ תוכן שכבר נרכש בעבר. היא מזהירה מפני ההשלכות של מחיקת החשבון ומציעה אלטרנטיבות שמאפשרות גישה מלאה לפריטים שנרכשו מצד אחד ומונעת רכישת פריטים נוספים מצד שני. 

האפשרות הראשונה היא להסיר את פרטי החיוב מהחשבון, כך שלא יהיה ניתן לעשות בו שימוש לרכישות נוספות. כך אפשר לאשר למחשבים להריץ את הפריטים שנרכשו מחשבון זה והחשבון יישאר פתוח למקרה שתרצה לעשות בו שימוש בעתיד. 

נכנסים ל-iTunes > חנות > חשבון, ובוחרים "עריכת פרטי תשלום". כמובן, על מנת להיכנס יש צורך בידיעת שם המשתמש באפל. 
האפשרות השנייה היא להפוך את החשבון ל"לא זמין", מה שימנע רכישות נוספות. עדיין יהיה אפשר להריץ את הפריטים שנרכשו באמצעות החשבון, אך לא ניתן יהיה להוריד מחדש קבצים או לעדכן אפליקציות שנרכשו בעבר.
האפשרות השלישית היא למחוק את החשבון, אבל iTunes מזהירה שבמקרה זה לא רק שתאבד את היכולת להריץ פריטים שנרכשו ואת היכולת להוריד מחדש ולעדכן, אלא זו פעולה בלתי הפיכה ולא ניתן יהיה בעתיד להפעיל מחדש את החשבון שנמחק.

שם המשתמש בחשבון iTunes הוא גם שם המשתמש באפל, ולכן מחיקת החשבון ב- iTunesתשנה את הרישום לכל מוצר אפל אחר שנעשה שימוש בשם משתמש זה בעת ההרשמה אליו. כלומר, לא תתאפשר כניסה לאתרי אפל שבהם יש צורך בזיהוי שם משתמש וסיסמה.  
כדי להפוך חשבון ללא זמין או למחוק אותו יש לשלוח אימייל לכתובת iTunesStoreSupport@apple.com הכולל בקשה זו ואת הכתובת לחיוב, כפי שמופיעה בחשבון אייטיונס זה, ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי בו נעשה שימוש בחשבון או מספר ההזמנה של הרכישה האחרונה, או שם של מוצר שנרכש מחשבון זה. אפל תוודא כי המידע נכון ותטפל בבקשה, ותשלח מייל אישור על הביצוע.

ברשת החברתית המקצועית לינקדאין קייםטופס  להורדה לדיווח על מוות 


והנחיות מדויקות כיצד יש לפעול: מורידים את הטופס, ממלאים אותו, ומעלים בחזרה או שולחים בפקס, בצירוף תעודת הפטירה.

מילוי הטופס מצריך את ידיעת כתובת המייל עמה נרשם לרשת מי שהלך לעולמו. אם היא לא ידועה לנשארים אחריו, לינקדאין לא יטפלו בבקשה.
עם קבלת הטופס, יימחק הפרופיל. הרשת אינה מציעה אפשרויות נוספות מלבד מחיקה.


גם במייספייס מתחילים את הטיפול בנושא בכמה מילים אישיות: אנחנו מצטערים על אובדנך.
אם אתה קרוב מדרגה ראשונה של הנפטר, הם מציעים למחוק או לשמר את הפרופיל שלו עבורך.

כדי לשמור על ביטחון ופרטיות לקוחותיהם, הם מבקשים שתשלח מהמייל האישי שלך הוכחת מוות, כגון הספד שפורסם או תעודת פטירה, ותפרט את הקירבה שלך לנפטר. על המייל לכלול את הזיהוי שלו במייספייס ואת בקשותיך הספציפיות מה לעשות בקבצים: למחוק, לשמור, או להסיר תוכן מסוים. 

גם מייספייס לא יאפשרו לך גישה לפרופיל עצמו ולא יאפשרו לך לערוך או למחוק בתוך הפרופיל בעצמך, אבל הם מבטיחים לעבור עליו ולהסיר כל תוכן כפי שתבקש.
הם מציינים שאם יש לך גישה לכתובת המייל המקושרת לחשבון שלו, תוכל לשחזר את הסיסמה ולהיכנס לפרופיל בעצמך, ואז כמובן תוכל למחוק, לערוך וכו', כרצונך.

מייספייס עדכנו את המדיניות שלהם ביולי 2012


הטקסט שם עכשיו קצר ולא אישי, והם מצייינים כי בפניית בן משפחה מקרבה ראשונה בלבד, או מנהל העיזבון הדיגיטלי, אפשר להסיר או לשמר פרופיל של משתמש שנפטר. 

היתרון של אינסטגרם הוא שאפשר להוריד ממנה תמונות גם בלי גישה לחשבון המשתמש: כל אחד יכול להיכנס לחשבון אינסטגרם של כל אחד ולהוריד ידנית כל תמונה (פותחים תמונה, קליק ימני, save as). ניתן גם להשתמש באתר או אפליקציה חיצוניים שמאפשרים להוריד את כל התמונות בבת אחת.
אתרים כמו Instaport או Downgram ועוד מצריכים כניסה לחשבון האינסטגרם על מנת לאפשר להוריד את כל התמונות בבת אחת, מה שאומר שיש צורך בידיעת שם המשתמש והסיסמה של חשבון האינסטגרם, אבל יש אפליקציות ב-itunes כמו InstaSave שמאפשרות להוריד את כל התמונות לטלפון גם בלי גישה לחשבון האינסטגרם (אם כי זה זמין רק לבעלי מכשירי אפל).
יש עוד אפשרויות רבות, כדאי לחפש את הפיתרון המתאים ביותר עבורך (לכתוב בגוגל download instagram photos to computer למשל ולעבור על תוצאות החיפוש), ויש ברשת מדריכים כמו זה לגבי אפשרויות השמירה. 
תודה לעידו סימיוני על הייעוץ המקצועי. 


וואלה!
לוואלה! יש מדיניות ברורה ומסודרת במקרה של מוות - אבל אי אפשר למצוא אותה ברשת: היא לא מופיעה ב"מדיניות השימוש בדואר אלקטרוני", שהיא חלק מתנאי השימוש.
מסתבר שוואלה! תאפשר לכם לקבל את הסיסמה של תיבת הדוא"ל של המנוח ללא היסוס, וכל מה שצריך לעשות כדי שזה יקרה זה לפעול לפי ההנחיות הבאות:
 
יש לפנות אל מחלקת התמיכה, בדוא"ל support@walla.net.il , או דרך "כתבו לנו" באתר וואלה!, ובפנייה צריך לפרט את:
  • שם המבקש;
  • הקשר בינו לבין בעל תיבת הדוא"ל;
  • שם בעל תיבת הדואר;
  • שם המשתמש (כלומר היוזר) של בעל התיבה.
בהמשך תתבקשו גם לשלוח:
  • העתק של תעודה רשמית המעידה על הקשר בין הפונה ובין הנפטר;
  • העתק תעודת פטירה של בעל תיבת הדוא"ל;
  • הצהרה חתומה על ידי עורך דין (על גבי פורמט שתספק לכם חברת וואלה! כקובץ מצורף במייל, או בפקס). 
במידה ובעל תיבת הדוא"ל הוא קטין, תצטרכו בנוסף לשלוח גם: 
  • הסכמה בכתב של שני הורי הקטין ו/או שני האפוטרופוסים החוקיים של הקטין לכך שהסיסמה תינתן; 
  • צילומי תעודות הזהות +ספחים של שני הורי ו/או אפוטרופוסי הקטין

012 סמייל 

מ-012 סמייל קיבלתי את התשובה הלקונית הבאה: "על פי תשובת המחלקה המשפטית אין לאשר גישה למייל  ללא צו בית משפט". כלומר אין מה לפנות אליהם ישירות - במידת הצורך אני בטוחה שעורך הדין שלכם כבר ידע איך ליצור איתם קשר.


בזק בינלאומי 
לבזק בינלאומי אפשר לדווח על מוות בטלפון: 3014 *, בצ'ט עם נציג שירות או בטופס "צרו קשר". תצטרכו לספק את מספר תעודת הזהות של הנפטר ואת ארבעת הספרות האחרונות של אמצעי התשלום. אולי תתפלאו לדעת שמידע מינימלי זה מספיק גם כדי לבטל את המנוי שלו וגם כדי לקבל את הסיסמה למייל שלו. 
אם תרצו לקבל זיכוי על חבילת הגלישה של המנוי מאז פטירתו, תתבקשו להציג גם תעודת הפטירה. בחברה יוודאו שאכן לא התבצעו מאז גלישות ממנוי זה.
בבזק בינלאומי הגלישה מחוברת לתיבת המייל, אבל תוכלו לבקש להפסיק את מנוי הגלישה, ולהשאיר את תיבת הדוא"ל פעילה: בחצי השנה הראשונה ללא עלות, ומהחודש השביעי ואילך בתשלום של 9.90 שקל (כולל מע"מ).


TheMarker Cafe
לקפה דהמרקר ניתן להודיע על פטירה בטלפון: 03-5133697 או במייל support@themarker.com.   המדיניות של הקפה היא לא למסור פרטים אישיים, כולל סיסמה - אלא אם יש צו בית משפט בעניין. 

נטוויז'ן 013
לנטוויז'ן אפשר להודיע על מות משתמש טלפונית: 3013 *, בדוא"ל service@netvision.net.il או בטופס פניית לקוח באתר. תתבקשו להציג עותק מתעודת הפטירה, מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום, ותוכלו לקבל את הסיסמאות לכל השירותים אליהם היה מנוי הנפטר, כולל סיסמאות לדוא"ל ולגיבוי בענן. במידה ותרצו להשאיר את תיבת הדוא"ל של הנפטר פעילה זה אפשרי - תצטרכו לבצע מול החברה העברת בעלות על התיבה, כך שתעבור לבעלות בני המשפחה שימשיכו לתפעל אותה.
כל זה תקף רק אם לנפטר היה מנוי פרטי: אם היה לו מנוי עסקי, רק בעל העסק, או איש הקשר מטעם העסק הרשום בנטוויז'ן, יוכל לפנות. לצורך זיהוי מנוי עסקי יש צורך גם במספר ח.פ.. 


תפוז
לתפוז אפשר לדווח על מות משתמש באמצעות דף יצירת הקשר באתר. אם אין לכם גישה למייל ממנו נרשם לאתר זה המשתמש שנפטר, לא תוכלו לקבל מהם סיסמה, גישה לפרופיל שלו או לתכנים שהעלה, אלא בהוראת בית משפט או אם יש לפנייה עילה משפטית.


ישרא-בלוג
לישרא-בלוג (מבית נענע10) אפשר להודיע על מות בלוגר במייל israblog@nana10.co.il . המדיניות שלהם משתנה בהתאם למקרה, ותלוי מה תבקשו. במקרים מסוימים קרובי הבלוגר שנפטר יוכלו לקבל את ההרשאות לבלוג. במקרים אחרים בישרא-בלוג יסגרו את הבלוג לבקשת בני המשפחה. 


נענע10

עדכון אוגוסט 2014: שירות המייל של נענע10 נסגר ב 31/8/14
המדיניות של נענע10 היתה לתת הרשאות למייל רק באמצעות צו ירושה. ניתן היה לפנות בנושא במייל support@nana10.co.il

אינטרנט רימון 
המדיניות של אינטרנט רימון משתנה ממקרה למקרה, על פי החלטת עורך הדין שלהם. ניתן לפנות אליהם בטלפון בלבד, שמספרו: *8900, כשברשותכם פרטי המנוי. 


Facebook
המדיניות של פייסבוק במקרים של מות משתמש שנויה במחלוקת.
ההמלצה שלי: אם יש לכם גישה לפרופיל הפייסבוק של הנפטר, דבר ראשון תגבו את כל התוכן שיש בו (General Account Settings > Download a copy), כיוון שכל אחד יכול להודיע לפייסבוק על מותו של בעל פרופיל, ומהרגע שפרופיל הופך מפרופיל "חי" לפרופיל "מת", פייסבוק לא תאפשר גישה לפרופיל גם אם יש לכם את שם המשתמש והסיסמה. בשפה הפייסבוקית זה נקרא "פרופיל הנצחה". 
אם יש לכם גישה לפרופיל של הנפטר ואין לכם פרופיל משל עצמכם, הדבר השני שעליכם לעשות הוא ליצור לעצמכם פרופיל, להציע לנפטר חברות, ואז להיכנס לפרופיל שלו ולאשר משם את החברות אתכם. כך, גם אם הפרופיל שלו יהפוך לפרופיל הנצחה, עדיין תוכלו לפחות לראות אותו, גם אם כבר לא תוכלו להיכנס אליו: פרופיל שהופך לפרופיל הנצחה לא ניתן למציאה במנועי חיפוש, וחברים של חברים או אנשים זרים אינם יכולים לראות אותו - רק מי שכבר חבר שלו ראו עדכון מטה, פברואר 2014. (הוספתי את ההבהרה הזו בעקבות המקרה האישי של הילה גרין - כתבתי על כך בהרחבה בפוסט מוות בפייסבוק, פייסבוק ומוות - חלק ראשון). 
אם היה לו/ה דף/ים בנוסף לפרופיל האישי, הדבר השלישי שמומלץ לעשות הוא להוסיף את עצמכם (או כל אדם אחר) כמנהל/ת בדף, על מנת שהדף לא ייעלם או תמצאו את עצמכם נעולים מחוצה לו. כל זמן שעדיין יש לכם גישה לפרופיל שלו/ה, תיכנסו מתוך הפרופיל אל הדף ותוסיפו את פרופיל הפייסבוק שלכם (או של מישהו אחר) כמנהל (Admin). אותו דבר לגבי קבוצה: אם הוא או היא ניהלו קבוצת פייסבוק לבד ואתם לא רוצים שהיא תיעלם, תיסגר או שתמצאו את עצמכם נעולים מחוצה לה, תוסיפו לפחות אדם נוסף כמנהל לקבוצה (Admin). את ההנחיות הטכניות כיצד לעשות זאת ניתן למצוא כאן לגבי דפים וכאן לגבי קבוצות:
How do I give someone a role on my Page? , How do I make someone an admin of my group?


לפייסבוק מודיעים על פטירת משתמש בלינק: 
Report a Deceased Person's Profile . יש לספק רק פרטים מועטים של הנפטר: שם, כתובת מייל, לינק לפרופיל בפייסבוק ולינק להספד שפורסם ברשת. לא רק בני המשפחה הקרובה אלא גם חברים או מכרים - או אנשים זרים - יכולים לפנות, מה שאומר שבני המשפחה עלולים למצוא את עצמם מול פרופיל שהשתנה, מבלי שאיש התייעץ איתם לגבי כך או הודיע להם מראש.



מהרגע שפרופיל מוכרז כפרופיל "מת", הוא לא נעלם אלא משתנה: פייסבוק משנה את הגדרות הפרטיות שלו כך שרק חברים יכולים לראות את הפרופיל או לאתר אותו בחיפוש ראו עדכון מטה, פברואר 2014 ולפי תגובות נזעמות של בני משפחה, גם חלק מהתכנים נעלמים, מבלי שיש לאיש שליטה על מה נשאר ומה נמחק. 

אם אין לכם את הסיסמה, המדיניות של פייסבוק היא לשמור על פרטיות המשתמש גם לאחר מותו, והיא לא תיתן את הסיסמה גם אם הבקשה תגיע מקרובי משפחה מדרגה ראשונה.



הזכות היחידה השמורה לבני משפחת הנפטר היא לבקש למחוק את הפרופיל לחלוטיןHow do I submit a special request for a deceased user's account on the site? - ואז "If you are an immediate family member and would like to request that we remove your loved one's account from the site, click here".

חשוב להבדיל בין פנייה בבקשה לקבלת סיסמה (אין טעם לפנות, לא תקבלו, למיטב ידיעתי) לבין פנייה לבקשה לקבלת גישה לחשבון (אין טעם לפנות, לא תקבלו, למיטב ידיעתי) לבין פנייה בבקשה לקבלת עותק מתכולת החשבון (יש סיכוי, אם כי עוד לא נתקלתי באף אחד שזה הצליח לו. אם זה הצליח לכם, אודה לכם באם תכתבו לי למייל: death.in.digital.era@gmail/com). כאן יש הנחיות איך לפנות לפייסבוק ולבקש עותק מתכולת החשבון: How do I request content from the account of a deceased person?

מעניין אולי לדעת שהמדיניות של פייסבוק נקבעה בעקבות טרגדיה ואובדן שחווה באופן אישי מקס קלי, אחד מהעובדים בחברה.

תוספת אישית שלי: מאז שאחי טל נהרג הוא אכן ממשיך להופיע בפייסבוק, למשל בהצעות חברות שפייסבוק מציעה ביוזמתה (ותודה לאופנוענית ע' ששלחה לבקשתי את צילום המסך שלה):


אני (וזה כמובן אישי) חושבת ומרגישה שעדיף להמשיך ולפגוש את טל ברחבי פייסבוק כאילו שהוא עדיין חי, מאשר שהפרופיל שלו יוכרז כפרופיל של מישהו שמת ותכנים מסויימים מהפרופיל שלו ייעלמו.

מאז שנהרג, טל קיבל מאות הצעות חברות, להערכתי כולן מאנשים שיודעים שהוא מת. לא ברור לי: האם זה ביוזמתם או בתגובה להצעה שקיבלו מפייסבוק, כמו שקיבלה ע'? האם זו הדרך שלהם להביע לו כבוד? להביע את תחושת ההחמצה על שלא הספיקו להציע לו חברות כשעוד היה בחיים? האם הם מצפים שהחברות תאושר? האם יש בזה יצר מציצנות: לראות לאילו תכנים ייחשפו - תכנים החסומים בפניהם כל עוד אינם חברים שלו? איך ירגישו אם יקבלו הודעה שהוא אישר את בקשת החברות שלהם, כשברור להם שזה לא הוא אלא מישהו מבני המשפחה? 

כיוון שאישור חברות מאפשר חשיפה לתכנים מסוימים שרק לחברים יש גישה אליהם, בעיני (וגם זה אישי כמובן) לאף אחד אין את הסמכות או הזכות לאשר חברות מלבד למת עצמו. 

עדכון פברואר 2014: פייסבוק שינו את המדיניות בשני דברים: 
  1. בעקבות פנייתו של ג'ון ברלין בבקשה לצפות בסרטון Look Back של בנו המת ג'סי ברלין, פייסבוק מאפשרת כיום לבני משפחת הנפטר/ת לראות את סרטון ה-Look Back שלו/ה.
    שימו לב: פנייה לפייסבוק בבקשה לראות סרטון Look Back היא בעצם בקשה להפוך את הפרופיל לפרופיל הנצחה גם אם רק ביקשתם לראות את הסרטון. אל תעשו זאת לפני שאתם מבינים את ההשלכות. ותודה לקולגה שלי דמיאן מק'קליג על הדגש הזה.
    אם בכל זאת תבחרו לבקש מפייסבוק לצפות בסרטון Look Back, תוכלו לעשות זאת כאן
  2. בהזדמנות זו פייסבוק גם שינתה את הגדרות הפרטיות של פרופילי הנצחה, ומעתה התכנים נשארים פתוחים כפי שבעל/ת הפרופיל הגדיר אותם. כלומר: תכנים שהוגדרו על ידו/ה בעודו/ה בחיים כפתוחים לכלל הציבור, ישארו פתוחים לכלל הציבור, ותכנים שהוגדרו כפתוחים לחברים של חברים, ישארו פתוחים לחברים של חברים, ולא כפי שהיה עד היום: ברגע שהפרופיל הפך לפרופיל הנצחה, רק החברים יכלו לראות אותו. 

מה שמתסכל בצורך בתהליכים הארוכים והסבוכים האלו מול הספקים השונים (שלכל אחד מהם מדיניות שונה, הכולל גם עוגמת נפש ותחושת חוסר אונים) זה שהוא היה נחסך כליל מקרוביו של הנפטר אם פשוט היו מצויים בידיהם שם המשתמש והסיסמה שלו. הם היו יכולים להיכנס לחשבון שלו לאחר מותו והספקית כלל לא היתה מודעת לכך שנפטר. 

מוצרים (חלקם חינמיים) המציעים בדיוק את השירות הזה - שימור האתר, שם המשתמש והסיסמה אליו -מפורטים בפוסט: "לפני המוות: לנהל את העיזבון הדיגיטלי / מורשת דיגיטלית / נכסים דיגיטליים / תכנים דיגיטליים שלכם".  


עדכון אוגוסט 2014: כתבתי מדריך להתמודדות דיגיטלית לאחר מוות. ניתן לקרוא, לשמור, להוריד ולהדפיס אותו בכל עת וללא עלות.