כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום שבת, 13 ביולי 2013

תוצאות הסקר "מה נשאיר אחרינו?" - חלק 2: ברירת מחדל

עדכון 30/11/14: תוצאות הסקר זמינות מעתה גם ב-pdf שכאן.

ברירת מחדל 

כפי שכתבתי בחלק הראשון, אחת השאלות שהכי עניינה אותי היא שאלת ברירת המחדל: אם הנפטרים לא השאירו הוראות מה לעשות עם התכנים הדיגיטליים שהשאירו אחריהם ברשת, מה צריכה להיות ברירת המחדל? האם על ספק השירות לתת גישה לחשבון המשתמש של הנפטר, אבל רק לקרובי משפחה מדרגה ראשונה? או שעל ספק השירות לא לתת גישה לאף אחד, גם לא לקרובי משפחה מדרגה ראשונה?


אנחנו רואים ש % 71 חושבים שהספקיות כן צריכות לתת גישה. על השאלה הזו ענו 421 איש, ובנוסף לכך, 85 אנשים כתבו הערות בשדה של הכתיבה החופשית. נתוודע לכמה מהדיעות שעלו כאן: 

"זו שאלה קשה"

"האחריות היא על המשתמש" 


"האחריות היא על הספקית" 






"ספק השירות צריך להצהיר על כך בתנאי השרות, לא?" היא שאלה מצוינת. כשבדקתי מהי המדיניות של הספקיות הישראליות המרכזיות גיליתי שאף אחת מהן לא מפרסמת ברשת את המדיניות שלה במקרה של מות משתמש. 



חמש מהן יתנו גישה לבני המשפחה האבלים רק בצו בית משפט (עדכון אוגוסט 2014: שירות המייל של נענע10 ייסגר בסוף החודש). 
אני לא יודעת האם הם יגידו "רק רצינו שמישהו אחר יחליט, שבית המשפט יוריד מעלינו את האחריות", או שהם ינסו למתג את עצמם כמגני פרטיות ויתנגדו לבקשת המשפחה בטענה שהם מחויבים לפרטיות המשתמש גם אחרי מותו.


המדיניות של חלק מהספקיות, שמאשרות באופן גורף כניסה לתכני הנפטר, היתה ההשראה לשאלה הבאה (שאני מודה שמרוב שכתובים יצאה לא מספיק ברורה...) 

האם ההחלטה שלך האם להיכנס או לא להיכנס למה שהנפטר השאיר אחריו, היתה משתנה אם ההרשאה להיכנס היתה מגיעה מהספקית – כמו למשל במדיניות של בזק בינלאומי, וואלה ונטוויז'ן 013, או אם ההרשאה היתה מגיעה באופן אישי מהנפטר? כאמור התוצאה הסופית לא יצאה מספיק ברורה לצערי, אבל נראה שההחלטה שלנו האם להיכנס או לא כן היתה משתנה בהתאם להאם היינו יודעים שההרשאה להיכנס הגיעה באופן אישי מהנפטר. 



תגובות נוספות לשאלה "אז מה צריכה להיות ברירת המחדל?"

"תלוי בנסיבות"



"תלוי בגיל" 


"תלוי בסוג התכנים" 


"תלוי בקירבה המשפחתית"


"צריך להוכיח קירבה" 


"בני המשפחה צריכים להיות מודעים להשלכות" 


"על פי חוק" 


אני מוצאת שזה מרתק.
אנשים לא חושבים על זה, אבל ברגע שהם כן – יש להם דיעה בנושא! והיא לא חד משמעית, היא משתנה מאדם לאדם. היא דיעה פרטית ואישית וצריך לתת לה מקום. חלק מהם אפילו מציעים פתרונות כבר:

"יש לי פיתרון"



המשך התוצאות בחלק השלישי, שעוסק במוכנוּת לתת וברצון לקבל. 
החלקים הקודמים: החלק הראשון, שעוסק בהקדמה ובנתונים הדמוגרפיים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה