כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום חמישי, 18 ביוני 2015

פגישה עם נציגי פייסבוק העולמית במשרדי איגוד האינטרנט בישראל

ב-17/6/15 הוזמנתי לפגישה עם נציגי פייסבוק העולמית שהתקיימה במשרדי איגוד האינטרנט הישראלי - ISOC
מטעם פייסבוק העולמית נכחו סיימון מילנרמנהל המדיניות במזרח התיכון, באפריקה ובבריטניה, וג'ולי דה ביילנקורטראש תחום גלישה בטוחה. 
מישראל נכחו נציגים ממשרד החינוך, משרד החוץ, הסניגוריה הציבורית, המשטרה, הכנסת, איגוד האינטרנט הישראלי, המרכז לאינטרנט בטוח, על"ם ועוד, וכן עורכי דין מתחום האינטרנט
נושא הפגישה היה בריונות רשת כפי שהיא באה לידי ביטוי בפייסבוק בכלל ובדגש על "שיימינג" בפרט, ואצל בני נוער במיוחד.  

השאלות שהעלו החברים בדיון מהצד הישראלי היו הרבה יותר מעניינות מהתשובות שסיפקו האורחים מחו"ל, עלי לציין בצער: היה נדמה שהם באו רק כדי לתת תשובות כלליות ומעומעמות שלא מחדשות לנו דבר. הם הגדילו לעשות בדיון שנערך בכנסת יום קודם לכן באותו נושא, שבו ממש ישבו והקריאו מתוך תנאי השימוש, כפי שהיטיב לתאר עידו קינן בבלוג שלו, "חדר 404". 

השאלות שאני העליתי (ולא זכו לתשובה מעבר ל"זה מאד מעניין, נעביר את זה הלאה" - מענה שכולנו קיבלנו באופן גנרי) היו: 
  1. חינוך, הרתעה, הסברה, אכיפה, קמפיינים חיצוניים וכו' - כל זה טוב ויפה, אבל אף אחד מהם לא מגיע ל-% 100 מקהל היעד. מי שכן מגיעה ל-% 100 מקהל היעד היא: פייסבוק עצמה. למה שפייסבוק לא תיצור קשר ישירות עם המשתמשים - ובטח אפשר לפלח את זה ספציפית לגילאים הרלוונטיים, אם רוצים להגיע במיוחד לבני נוער - ולהעביר להם מסרים דרך הפיד שלהם? כמו שפייסבוק יודעת מדי פעם לשאול את המשתמשים סקרים שונים דרך הפיד, למה שלא תעביר להם מסרים in house, במקום להסתמך על קמפיינים חיצוניים? להעביר מסרים של הסברה, של הרתעה, של השלכות. עו"ד איילת עוז מהסניגוריה הציבורית סיפרה לי פעם שמישהי שלחה תמונת עירום שלה בסנאפצ'ט מתוך מחשבה שזה יימחק מיד - והיא פשוט לא חשבה על האפשרות של "צילומסך" באותן כמה שניות בהן התמונה עדיין תהיה זמינה. היא לא חשבה על האפשרויות הטכנולוגיות האפשריות ללכידת התמונה שלה ולהפצתה. פייסבוק יכולה בקלות להעביר מתוך הפיד שלה מסרים מסבירים ומרתיעים, שמסבירים השלכות, למשל. 
  2. האם אפשר לשקול אפשרות של ענישה פנים-פייסבוקית? הטלת סנקציות פנים-פייסבוקיות? אם למשל פרופיל נתפס בבריונות רשת, אפשר לפגוע בזכויות הפייסבוקיות שלו: לשלול את האפשרות לשיתופים, לשלול את האפשרות לתיוג אנשים אחרים, לשלול את האפשרות לשליחת הודעות פרטיות וכו', למשך X זמן. בשלב מתקדם יותר אפשר גם להשעות את הפרופיל למשך X זמן, ואחרי עבירה חוזרת, למחוק את הפרופיל. אולי ענישה פנימית ולא חיצונית תהיה לה השפעה מיידית יותר ויכולת הרתעה רבה יותר?
    נכון, יש ב"כללי ההתנהגות הנאותים בפייסבוק" התייחסות לבריונות, אבל מדובר שם בעיקר על הסרת תוכן פוגעני באופן נקודתי. אם מדובר בעבירה חמורה על "חוקי הקהילה", כמו עירום מפורש, הפרופיל עלול להיחסם, לתקופה קצרה או ארוכה. הבעיה היא שלעיתים קרובות יש צורך ב"מאסה" של דיווחים על תוכן מסויים כדי שיוסר, ואולי יש בריונות רשת שלא נחשבת הפרה מספיק מפורשת כדי להצדיק חסימה או שלא מספיק אנשים מדווחים עליה. אולי דירוג של ענישה שבשלבים הראשונים "רק" ישלול זכויות מסויימות כמו תיוג, שיתוף ומשלוח הודעות פרטיות ירתיע משתמשים מצד אחד ויקל על משתמשים אחרים לדווח מצד שני.
  3. במקרים קיצוניים כמו בזמן "צוק איתן", כשנודע שהחייל אורון שאול נעדר ונפתחו דפים רבים שהתעמרו בבני משפחתו, האם הם לא יכולים לנקוט באקט קיצוני כתוצאה ממצב קיצוני, כמו להכריז שלפחות במשך היומיים או הימים הקרובים, לא ייפתחו דפים שיש להם "אורון שאול" בשם, כדי לחסוך מהמשפחה שלו לפחות את האכזריות הזו?
    נכון, אפשר לדווח על הדפים אחרי שנפתחו כדי שיוסרו, והם יוסרו אם מספיק אנשים ידווחו עליהם, אבל למה לא מראש למנוע טכנית את פתיחתם? כן, אני מבינה שזה צעד קיצוני, אבל יש סיטואציות שמצדיקות את זה, בעיני. 

מקור הצילומסך: Social Times

לא בתמונה: החלק של השולחן שבו ישבתי.
מקור התמונה: איגוד האינטרנט 


תשובות לא קיבלתי, כאמור. 
תודה למי-טל גרייבר שוורץ ולאורנה היילינגר על ההזמנה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה