כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום שני, 11 ביוני 2012

הראיון המלא עם הגיימר ג'ון "נברדיי" ג'ייקובס

חלק מהראיון שערכתי עם ג'ון "נברדיי" ג'ייקובס התפרסם בכתבה הרביעית בוויינט. 


לפניכם הראיון המלא שנערך איתו כשהוא בלוס אנג'לס:  

ממה שראיתי בדוקודרמה I am my avatar (אני האווטאר שלי), אתה חי חיים פעלתניים, מלאים, סואנים. האם עדיין יש לך זמן או רצון לשחק?
"אני נשוי לאמנית, יש לנו שלושה ילדים ויש לי סטודיו, אז כן, זה אינטנסיבי, וכבר אין לי זמן לשחק שעות כבעבר, אבל אני עדיין אוהב להיכנס ולשחק מדי פעם".

מאז שהפכת למפתח ואינך יכול לשחק בתוך העולמות שאתה יוצר (על פי חוקי מיינדארק בעולם אנתרופיה), מה אתה משחק, אם אתה משחק?  
"בפירוש אין לי זמן לשחק משחקים אחרים. רוב המשחקים מספקים כיום חוויה כל כך מקיפה שאני לא רוצה אפילו להתחיל. פתרתי את הבעייתיות שלי כמשחק/מפתח בכך שמיקמתי את האווטאר שלי בתוך כלא בעולם אנתרופיה. אבל ממש עכשיו אנתרופיה מתרחבת לחלל ויוצא משחק חלל חדש שאני לא מעורב ישירות בפיתוח שלו, אז אני מתכנן לברוח מהכלא ו NEVERDIE יהפוך להיות פיראט בחלל".

מה זאת אומרת בשבילך "להפוך להיות האווטאר שלך" “Become your Avatar”
"להפוך להיות האווטאר שלך זאת אומרת להיות בבעלות על האלטר-אגו (האני-האחר) הוירטואלי שלך, לקבל את זה שאתה יכול לשנות את החיים שלך דרך האווטאר שלך, לראות את האווטאר שלך כהשתקפות שלך וכמייצג שלך, ככלי הרכב שלך במציאות אחרת.
אני רואה ב
ROCktropia (אחד מהעולמות שג'ון יצר) הרבה יותר ממשחק, אבל כדי שזה יהווה את זה עבורך, אתה חייב להאמין באווטאר שלך. זה נובע מהרקע שלי כשחקן - אני יודע שכדי לתת הופעה נהדרת, אתה חייב להאמין שאתה הדמות שאותה אתה משחק, אתה חייב לחוות את הרגעים בכנות. מציאות מדומה היא גיימינג מקצועי, כמו כדורסל מקצועי או משחק מקצועי מול קהל או מצלמה: הסיכונים גבוהים והתחושה היא של חוויה משנת חיים, מאשרת חיים. זאת הדרך בה אני רואה את הפלטפורמה של רוקטרופיה ואנתרופיה: מערכות היחסים שאתה יוצר הן אמיתיות, ההשלכות של הפעולות שלך, הרווחים והתגמולים, ההפסדים והאובדנים – הם כולם אמיתיים. אז הדרך הטובה ביותר העומדת בפניך למקם את עצמך בתוך זה היא להפוך להיות האווטאר שלך, כך תוכל להפיק מזה את המקסימום".



איך עלה בך הרעיון להחזיר את האווטאר של טינה, "Island Girl"?
"נאסר עלי להיכנס לאנתרופיה באווטאר שלה, כיוון שגיימרים אחרים הרגישו כאילו שהם פוגשים רוח רפאים (וגם כי זה נוגד את תנאי השימוש אם לאדם אחד יש שני חשבונות, כלומר שני אווטארים. ו.ש.) והרגשתי לא מסופק.
הרגשתי שאני לא מצליח לחשוב על אתר שאוכל לבנות עבורה ושיהיה ראוי לה. כשפיתחתי את העולם הוירטואלי "
Next Island", שזה גן עדן טרופי בהשראה פולינזית, זו היתה ההזדמנות המושלמת למחווה לטינה, שתשמר את רוחה.  לטינה היו מרפאים רבים במשפחה הסמואית שלה ואם היתה עדיין בחיים, היתה שמחה לפתוח ספא בסמואה. בשנת חייה האחרונה טינה עבדה על אתר אבל הוא מעולם לא הבשיל לכדי יציאה לאור, והרגשתי שיש עדיין משהו לא פתור, משהו שאני צריך לעשות".

איך יצרת את האווטאר של "נערת האי"? האם הוא היה מאוחסן במאגרי הזיכרון של מיינדארק או שהיית צריך לבנות אותו מאפס?
"האוווטאר המקורי של "נערת האי" עדיין קיים, אבל מערכות היצירה של אווטארים השתנו מאז שהיא שיחקה אז זה לא נראה לגמרי אותו הדבר.
החלטתי לבסס את האווטאר הנוכחי על סדרת תמונות אליהן הצטלמה לאלבום שלה "נערת האי".



האם תמיד ריתק אותך הנושא של חיים / מוות / חיים אחרי המוות / חיי נצח, והאם זו הסיבה שבחרת לקרוא לאווטאר שלך “NEVERDIE” (אף פעם לא מת)?
"כן. גדלתי על סיפורי המיתולוגיה היוונית ותמיד האמנתי בגורל, ביעוד, ושאפתי להירואיות וליציאה למסעות גדולים (קווסטים). כשיצרתי את האווטאר "נברדיי" רציתי שהוא יהיה גיבור אייקוני. בתסריט המקורי שלי עבור "נברדיי", הוא לכוד בעולם וירטואלי גם אחרי שהגוף שלו שרוי במצב של קומה. אני אוהב את הרעיון שאנחנו יכולים להשמש באווטארים שלנו כדי לדלג החוצה מהגופות שלנו כשהם מתים".

האם אתה רואה בחיים אחרי המוות כאווטארים כמשהו שהאנושות צריכה לשאוף אליו, כאמצעי חדש להתמודדות עם אובדן ואבל?  
"לא בהכרח כדרך להתמודדות עם כאב ואבל. אני חושב שאם למישהו שמת היה אווטאר בעולם וירטואלי כשעוד היה חי, אז המשפחה שלו תרגיש קשורה לאווטאר הזה, במיוחד אם האיש שמת הרגיש קשור לאווטאר שלו. זה אותו דבר כמו לרצות לשמר יומנים של מישהו שמת, או את הפרופיל שלו בפייסבוק. אני חושב שזה יהיה משמעותי עבור המשפחה רק אם האדם היה קשור לאווטאר שלו לפני מותו. אם זה אווטאר שנוצר אחרי מותו, אני לא רואה איך המשפחה תרגיש קשורה אליו.
אבל אני כן חושב שלאנושות כדאי לקחת בחשבון שאווטארים יכולים להיות הכלים עבורנו כדי להתעלות מעל הגוף הביולוגי שלנו. לפי Ray Kurzweil (ממציא, עתידן, סופר וחלוץ במספר תחומים הקשורים לבינה מלאכותית, ו.ש.), המדע באמת נע בכיוון הזה ואני חושב שזה מלהיב וכיפי במיוחד. בעיני כל הדברים בעולם הם חלק מהטבע – אטומים, תאים, פיקסלים וכו', אז שום דבר לא יותר טוב משום דבר אחר, בעיני. אם רגל תותבת מאפשרת לך ללכת, זה נהדר. אם מכשיר שמיעה אלקטרוני מאפשר לך לשמוע, תלך איתו! אם גוף דיגיטלי יאפשר למוח שלך לשרוד את המוות של הגוף שלך, זה מבריק. כיוון שכל כך הרבה אנשים כבר היום מבלים כל כך הרבה זמן בתוך עולמות וירטואליים, זה נראה לי ברור מאליו שהאנושות תאמץ את זה מהר, כמו שאימצנו מהר את האינטרנט והסייברספייס".

האם אתה רואה בהחזרת האווטאר של טינה דרך להתמודדות עם האובדן שלך, או דרך בריחה מהכאב שכרוך בכך שאיבדת אותה?
"טינה היתה אמנית. היא רצתה שהמוסיקה שלה, הדמות שלה, המילים שלה יישארו אחריה, היא חתרה לכך. אני חושב שרבים מאיתנו שואפים לחיי נצח בדרך זו או אחרת, דרך האמנות שלנו, הילדים שלנו או התרומה שלנו לקהילה או לעולם. טינה מתה צעירה, לפני שהפכה לכוכבת הגדולה שאולי יכלה להיות. אני בעיקר מרגיש שאני מכבד את רוחה. אני מתמודד עם האובדן שלי על ידי כך שאני נאחז באמונה שלי שהרוח האנושית היא נצחית ואינה מפחדת ממוות. אני מתמודד עם הכאב על ידי כך שאני מאמץ אל לבי את החיים, אוהב את משפחתי ומרחיב אותה. אני בשום אופן לא רואה את "לזכור את טינה" כזהה ל"לא להרפות מטינה".   

האם אתה מדמיין עולם וירטואלי עתידי שמאוכלס על ידי "רוחות רפאים" – אווטארים של אנשים שהלכו לעולמם - וביניהם אווטארים של אנשים שעדיין חיים ?
"ובכן, אולי נראה יותר מהתופעה הזו, אבל לא בהכרח צריך לראות בהם "רוחות רפאים", אפשר פשוט להתייחס אליהם כדמויות. לדוגמה, אם אבחר ליצור אריסטוטל וירטואלי (פילוסוף יווני מפורסם, ו.ש.), לא נראה בו רוח רפאים, אלא את מי שהוא היה. הוא יהיה חי שוב, כדמות אינטראקטיבית. אני לא בהכרח חושב שזה יתחיל "לתפוס", שאנשים יתחילו ליצור אווטארים של יקיריהם המתים. אני כן חושב שאנשים יתחילו ליצור אווטארים עבור עצמם, כדי שיהיה להם מקום לפרוש אליו כשהגוף הביולוגי שלהם "ייגמר". ואז אני חושב שנראה עולם שבו חלק מהאווטארים שייכים לאנשים שהגופות שלהם מתים וחלק לאנשים שהגופות שלהם חיים. זה אולי יישמע מעורר חלחלה לחלק מהאנשים, אבל אני חושב שהייתי בוחר באפשרות הזו לפני שהייתי בוחר במוות. אני גם חושב שזה מאד יצירתי ושעולמות וירטואליים רק הולכים להפוך להיות יותר ויותר מדהימים ודמויי חיים אמיתיים. כבר עכשיו אתה יכול שיהיו לך מקצועות פנטסטיים מדהימים בתוך עולמות וירטואליים, ואני חושב שהעתיד שזה טומן בחובו הוא נפלא. ואולי יום אחד נלמד ליצור גופות ביולוגיים חדשים ולצאת מהעולם הוירטואלי בחזרה אל העולם הזה".

התרגשתי לקרוא שהענקת ל"נערת האי" על "האי נקסט" כח מחייה. האם זה כח שהיית רוצה שיהיה לך, להחזיר אנשים לחיים? או למנוע מאנשים למות מלכתחילה?   
"כן. אם אמשיך להצליח בעולם הוירטואלי, אני רוצה להשקיע בחקר הרעיונות האלו כדי להפוך אותם לאפשרות: להעלות את המיינד שלך והמודעות החיה שלך לתוך אווטאר".

מה חשבת על הסרט "אווטאר"? האם כך היית רוצה שהחיים יראו בעתיד – אנשים ואווטארים חיים אלו בצד אלו?
"כן, לגמרי, ושממש כמו בסרט, תוכל להפוך להיות האווטאר שלך כשהגוף האמיתי שלך ימות. הסרט הזה היה כזאת הצלחה עצומה שאין לי ספק שקמרון (הבמאי) "עלה על משהו". גם ערפדים הם כזה דבר עצום בתרבות הפופ העכשווית שנראה לי שהחברה שלנו שבויה בתפיסה של חיי נצח". 

האם זה שירות שהיית רוצה להציע לאחרים – ליצור אווטארים עבור יקיריהם שמתו?
"אני לא רואה בזה משהו עסקי עבורי. יותר מעניין אותי ליצור את העולמות הוירטואליים עצמם וליצור סיפורים שמיועדים לקהל רחב ולא רק עבור משפחות מסוימות. אני חושב שיצירת אווטארים עבור אנשים שנפטרו מוטב שתישאר בידי המשפחות. אולי בעתיד יהיו כלים לכך שייווצרו עבור משתמשי הקצה ואין לי ספק שאנשים יעשו בהם שימוש יצירתי, כמו שאני עשיתי. למשל מישהו אולי ירצה ליצור מסע (quest) עבור בני משפחתו כדי שיהיו המוטבים שלו בצוואה... רגע, זה יכול להיות מעניין... או אולי מישהו שעומד למות צעיר, ירצה להשאיר אחריו אווטאר כדי שהילדים שלו יוכלו להיות באינטראקציה איתו כשיגדלו, במקום להשאיר להם הודעות וידאו מוקלטות או מכתבים למסירה בתאריכים עתידיים. כמובן שאם מישהו יפנה אלי עם משהו ממש יצירתי, כמו ליצור אווטאר לקווסט באחד מהעולמות הוירטואליים שלי בהשראת מישהו שהם אהבו ומת, ויהיה בזה מסר עולמי, עלילה וערך עבור הקהילה כולה, זה יכול להיות מעניין. אבל זה יקר ומצריך הרבה עבודה, ליצור את זה במישור הזה". 

כשאתה בונה דמות הנשלטת על ידי מחשב - אישיות אווטארית - כמה אתה יכול "לצקת" לתוכה כדי לדמות אותה לאדם עצמו?
"מנקודת המבט הפיזית, אפשר לקבל דמיון רב. ככל שתשקיע בזה זמן רב יותר, התוצאה תהיה טובה יותר".

בהודעה לעיתונות שפרסמת כתבת: "מציאות וירטואלית תהיה האמצעי דרכו האנושות תתעלה מעל המוות עצמו", ו "מציאות וירטואלית היא המקום בו נוכל להתעלות מעל המוות, אולי לא באופן מילולי כרגע, אבל בעתיד" – האם תוכל להרחיב בנושא?  
"אני מאמין שנבחר להעביר את המודעות שלנו לתוך האווטארים שלנו לפני שהגופות הפיזיים שלנו ימותו. יש ספר נהדר של ריי קורצווייל ששמו "The Singularity is Near" ("היחודיות קרובה") שמסביר היטב איך ומתי זה יהפוך למציאותי בעתיד הקרוב. יש ביטוי מפורסם: "You can't take it with you" ("אתה לא יכול לקחת את זה איתך הלאה"), אבל המציאות הוירטואלית משנה את זה. רוקטרופיה למשל משתמשת בכלכלת "כסף אמיתי" וגם במיומנויות אווטאריות, כך שלאווטאר שלך יכולים להיות כסף אמיתי ונכסים אמיתיים בעולם הוירטואלי, שיתנו לו חופש פעולה גדול יותר, גישה ומשאבים, וגם לאווטאר עצמו יש מיומנויות שמאפשרות לו להתמחות ולהצטיין ולעשות מגוון רחב של דברים. אז בעיקרו של דבר אתה יכול להעביר עושר מהעולם האמיתי לעולם הוירטואלי ולהרוויח מכך משמעותית, ואז להעביר שוב מהעולם הוירטואלי לאמיתי.
נניח שאני גוסס ואני רוצה להפוך להיות האווטאר שלי, אני יכול להשקיע את כל הכסף שלי בעולם הוירטואלי ובמיומנויות האווטאר שלי, ואז לתת לגוף האנושי שלי למות ולנהל את העושר שלי מתוך העולם הוירטואלי ועדיין לתמוך כספית במשפחה שלי בעולם האמיתי, בזמן שאני ממשיך ליהנות מהעושר שלי בחיים הוירטואליים אחרי המוות שלי. חצוף, אה?"
   

איך Cheri Moon, אשתך, מרגישה לגבי זה ש"החזרת מן המתים" את ארוסתך המתה על ידי זה שהחזרת את האווטאר של טינה ל"חיים"?
"כיוון שכבר חלף זמן, צ'רי מרגישה מאד בטוחה במערכת היחסים שלנו ואינה מוטרדת מכך שלא הרפיתי מן העבר. ככל שטלייסין גדל ומגיע להישגים, צ'רי מוצאת את עצמה מדברת עם טינה מדי פעם ומדמיינת את השמחה של טינה אם היתה רואה אותו. וחוצמזה, היא מקבלת את זה שאני קצת מוזר".

איך הבן שלכם וההורים של טינה מרגישים לגבי חזרתו של האווטאר שלה מן המתים?
"טלייסין ממש אוהב אותו ורוצה לכתוב קווי עלילות ומסעות (קווסטים) שיחקרו את המורשת הסמואית שלה. אמא של טינה מאד אהבה לשחק עם טינה בעולם הוירטואלי בשעתו והיא מיד ידעה שטינה היתה אוהבת את זה".


האם לקחת את ההורים שלה לסיור וירטואלי בעולם הוירטואלי כדי לפגוש את "נערת האי"?
"עוד לא. אני צריך לנסוע לאורגון כדי לעשות את זה, או לקנות להם מחשב חדש (המחשב הנוכחי שלהם לא מספיק חזק כדי להריץ את המשחק, ו.ש.). עדיין יש להם אווטאר אז הם יוכלו להיכנס. אבל אני חושב שהייתי מעדיף להמשיך ולפתח את העלילות והקווסטים קודם, כדי להפוך את החוויה למדהימה אפילו יותר עבורם".

איך אתה חושב שהעידן הדיגיטלי שינה, משנה וישנה את הדרך שבה אנו מתמודדים עם מוות, אובדן ואבל? את האופן בו אנו זוכרים את אלו שנפטרו?
"אנחנו חייבים להתמודד ברשת עם השרידים של חיי אהובינו שמתו, דרך פייסבוק ואתרים חברתיים נוספים. זו קהילה נוספת שאנחנו חייבים להתמודד איתה כשאנחנו אבלים. זו היה הדבר המשונה ביותר עבורי כשהיא מתה, שהייתי צריך להתמודד עם החברים שלנו בעולם האמיתי ואז עם החברים שלנו בעולם הוירטואלי. ואלו שבעולם הוירטואלי היו יותר מלאי הבעה, ואולי אפילו ריגשו אותי יותר.  
אין לי ספק שלהנצחה דיגיטלית יש יותר פוטנציאל מלמצבה, פסל או מאוזיליאום. אני חושב שאנחנו יכולים לצפות לפתרונות מעניינים מאד בעתיד. אנחנו כבר משתמשים בענן כדי לאחסן דברים - איבדתי כמה מהתמונות של טינה שהיו על כוננים קשיחים שהפסיקו לתפקד - הייתי מעדיף לאחסן זכרונות דיגיטליים בסביבה בטוחה יותר ולהיות מסוגל להיכנס אליהם באופן שיהיה ידידותי מאד למשתמש".

האם בחנת את האפשרויות העומדות לרשותך לגבי העברת והורשת הנכסים הדיגיטליים והוירטואליים שלך? האם יש לך צוואה שכוללת אותם?
"כן וכן – אלו הנכסים הכי משמעותיים שבבעלותי".

כיוון שאתה "שותף פלנטרי" של מיינדארק, אני מניחה שאתה מכיר את המדיניות שלהם בנושא הורשה. אם יקרה לך משהו, האם היית רוצה שאשתך או ילדיך ימשיכו לתחזק את האווטאר שלך?
"באותו האופן שחברת וולט דיסני ממשיכה לשמור על מיקי מאוס, אני מקווה שהמשפחה שלי תמשיך לשמור על NEVERDIE, אלא אם כמובן אני אזכה לראות את היום בו אוכל להעביר את המח החי שלי לתוך האווטאר שלי, ואז אוכל להמשיך ולשמור על עצמי. אני חושב שבהתחשב בכך שהשם שלי הוא "אף פעם לא מת", אני צריך לנסות ולחיות לפיו ולהפוך להיות בן האלמוות הראשון. מישהו צריך להיות, אז אולי זה היעוד שלי".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה