כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום חמישי, 21 באפריל 2016

סעיף "הופעות אחרי המוות" בחוזה


יש צוות מיוחד שעובר בחדרים מאחורי הקלעים אחרי הופעות של מדונה ומוודא שלא נותר שם DNA שלה: היא חוששת מה אחד/ת מהמעריצים/ות שלה עלול/ה לעשות עם ה-DNA הזה, אם יימצא (חשש שמבוסס על עבודתו של קובי ברחד עם DNA של אלביס פרסלי מ-2012, שנחשפתי אליה בפסטיבל Print Screen. יופי קובי).


אבל מה לגבי ה-DNA הדיגיטלי? מה לגבי איסוף שלו ושימוש בו בלי ידיעה ואישור - לאחר המוות? 

קורט קוביין מת ב-1994 ו"הופיע" ב-2009 ב-Guitar Hero


קורטני לאב, אלמנתו של קורט קוביין, השתוללה מזעם בטוויטר ואמרה שלא אישרה את השימוש בדמותו במשחק. חלק מהקצף יצא על כך שהוא שר במשחק שיר של בון ג'ובי שלא היה שר בחייו, ככל הנראה, ושני חברי נירוונה, קריסט נובוסליץ' ודייב גרוהל, הביעו צער ואכזבה על השימוש בדמותו באופן הזה.
Activision, 
יוצרי דמותו, דווקא טוענים שהאווטאר של קורט קוביין הוא פרי שיתוף פעולה עם האלמנה, שסיפקה להם תמונות ווידאו שלו ובחרה את המראה, המלתחה והתספורת. 




כתבתי על כך פוסט בבלוג ב-2012.
הכותרת של הוידאו היא "ההולוגרמה של טופאק", אבל השימוש במילה הולוגרמה בחוגים מסויימים של מביני עניין עלול לגרור תגובות ארוכות, מלומדות ומנומקות היטב - ואולי גם צעקות - שלא מדובר בהולוגרמה אלא בהקרנת אשלייה על מסך שקוף: טכניקה ששימשה קוסמים כבר במאה ה-16 ונקראת "רוח הרפאים של פפר" (Pepper's Ghost) (ההולוגרמה של טופאק אינה הולוגרמהה"הולוגרמה" של טופאק היא רק אשלייה אופטית קוּלית למדי). הדמות שהוקרנה נוצרה ב-CGI על ידי Digital Domain, אולפנים הוליוודיים המתמחים באפקטים מיוחדים. ג'יימס מונטוגמרי, כתב חדשות בכיר ב-MTV, אמר בראיון:
"טופאק מת ב-1996 ופסטיבל קואצ'לה התחיל רק ב-1999, מה שאומר שאת המשפט שטופאק אומר בתחילת ה"הופעה": ?'What the fuck is up, Coachella', מישהו היה צריך להקליט עבורו ובמקומו לאחר מותו. אני מוצא את זה מטריד, כי זה בעצם לשים מילים בפי המת".  
ה"הופעה" של טופאק נערכה באישורם של ד"ר דרה, המפיק המוסיקלי שלו, ושל אפני שאקור, אמו של טופאק. 


מייקל ג'קסון מת ב-2009 ו"הופיע" ב-2014 בלאס וגאס כחלק מטקס ה-Billboard Music Awards:


הפעם קדמה ל"הופעה" דרמה משפטית: יוצרי ה"הופעה" של טופאק הוציאו צו עיכוב ותבעו את יוצרי ה"הופעה" של מייקל ג'קסון. שופט אישר את קיום ה"הופעה" רק ביום שישי (16/5/14) כשה"הופעה" התקיימה כבר ביום ראשון (18/5/14). השופט פסק כי:
"אין מספיק ראיות לכך שהדמיית תלת המימד המתוכננת תפר את הפטנטים שנרשמו על ידי Hologram USA ו-Musion Das Hologram". 
כחודש לאחר ההופעה הוגשה תביעה נוספת בענייני קרדיטים וזכויות יוצרים בעייני הולוגרמות, הפעם מהכיוון ההפוך: מטעם יוצרי הופעתו של מייקל ג'קסון, שנדחתה אף היא. ב-2015 הצדדים הגיעו לפשרה.  

אם כבר בהופעות בלאס ווגאס עסקינן, ב-2014 התבשרנו שליברצ'ה, שמת ב-1987, עומד להתחיל ו"להופיע" בעיר בביצוע חברת Hologram USA - הבטחה שעוד לא באה לידי מימוש.

גם "הופעתו" של מייקל ג'קסון, יעירו המומחים, אינה הולוגרמה אלא שימוש נוסף ב"רוח הרפאים של פפר": הקרנה דו-מימדית שנותנת את אשליית תלת-המימדיות. לטכנולוגיית ההולוגרמה של הודעתה של הנסיכה ליה מ"מלחמת הכוכבים" עדיין לא הגענו: 





כאן אין ספק שהופעתו על המסך הגדול לאחר מותו נעשתה בשיתוף פעולה עם משפחתו: שני אחיו של פול, קודי וכיילב, הצטלמו לצילומי ההשלמה ושימשו כפילי גוף לאחיהם המת. פניו "הולבשו" לאחר מכן ב-CGI על פניהם:


את הסצינות בסרט בהן פול "נוצר" לאחר מותו ניתן לראות כאן



וויטני היוסטון מתה ב-2012 וב-2015 דווח שהיא צפויה "להופיע" ב-2016, בברכת ובאישור גיסתה, פט היוסטון, שהיא גם מנהלת העיזבון שלה. גם כאן מדובר על ביצוע של חברת Hologram US. 
הפעם נזהרים בדיווח ומציינים מראש שזו לא הולגרמה אלא "רוח הרפאים של פפר". מה ההבדל? הולוגרמה היא תלת מימדית, והקרנות ממשפחת "רוח הרפאים של פפר" אמנם נראות תלת-מימדיות, אך האובייקט המוקרן הינו דו-מימדי. הסבר איך עובדת ההקרנה (או שמא עלי לומר, האשלייה) אפשר לראות כאן

ב-2015 התפרסמה גם התוכנית להקמת מועדון להופעות סטנד-אפ של קומיקאים לאחר מותם וכן "להשיב" להופעות את דין מרטין ובילי הולידיי - כולם בביצועה של חברת Hologram US. 


Notorious B.I.G מת ב-1997 והחודש (אפריל 2016) התבשרנו שגם הוא אמור לחזור ו"להופיע" בקרוב שוב. הפעם מדובר בהפקה של חברה אחרת: ARHT, ראשי תיבות של Augmented Reality Holographic Technology, והם קוראים למוצר (?) שלהם "Humagram" - שילוב המילים Human ו- Hologram. לדבריהם הטכנולוגיה מוגנת בפטנט פרי יוזמת ופיתוח חברה זו: "יצירת אדם דיגיטלי, בין אם הוא חי, מת או מומצא". בשלב הראשון מתוכננת "הופעה" בקליפ חדש, ולאחר מכן מסע "הופעות". הפרוייקט יצא לדרך באישור משולב של בני משפחתו ומנהלי עזבונו והחברה אומרת שלא תשחרר את דמותו ל"הופעותיה" החדשות לפני שהמשפחה תאשר את התוצר (?) המוגמר.


מי יחליט איזה אמן/ית מת/ה יחזור / תחזור "להופיע" - בני המשפחה? מנהלי העיזבון?
רק מי שיש מספיק חומרים דיגיטליים שלו/ה: הקלטות וידאו, אודיו וצילומי סטילס - כדי לאפשר יצירת אשלייה מוצלחת?
רק מי שמעל רף פופולריות מסויים?
רק מי שהקהל הצפוי להגיע ל"הופעה" שלו/ה מוערך ככזה שיוכל להחזיר את עלות ההשקעה, המוערכת במיליוני דולרים או מאות אלפי דולרים? (ההערכות הן שסיבוב "הופעות "עולמי באורך שנתיים של מייקל ג'קסון יגרוף הכנסות בסדר גודל של חצי ביליון דולר).
כיום מדובר בתהליך יקר. מה יקרה בעתיד, אם הטכנולוגיה תהפוך לזולה ולנגישה יותר? האם נראה יותר ויותר הופעות של אמנים שכבר אינם בין החיים? האם נתחיל לראות סעיפי "הופעה לאחר המוות" בחוזים? 

Pulse Evolution, החברה ש"הקימה לתחייה" את מייקל ג'קסון, אמרה ב-2014 כי קיבלה פניות רבות בעקבות "הופעתו" בלאס-ווגאס הן ממנהלי עיזבון של אמנים מתים והן מאולמות גדולים המיועדים להופעות ענק. 

אביה של איימי ווינהאוס התייחס ב-2014 בטוויטר לשמועה כי בתו "תשוב להופיע" לאחר מותה כ"קשקוש מוחלט", כך שלא כל אמן/ית מת/ה צפוי/ה לעלות שוב על במות, תשמחו - או תתאכזבו - לשמוע. 





בסרט "כנס העתידנים" השחקנית רובין רייט מוותרת על זכויותיה להופיע בעצמה בסרטים נוספים ומתחייבת שמעתה רק כפילתה הדיגיטלית תככב, ועל פי שיקוליו הבלעדיים של הסטודיו שרכש את זכויותיה. טריילר



סצינת הסריקה של השחקנית לדיגיטל: 



יצירת הולוגרמה ביתית עדיין אינה אפשרית - היתה תקווה לרגע כש Holovision עלו בקמפיין קיקסטארטר ב-2013, 



אבל היא נגוזה כשהסתבר שמדובר בהונאה במקרה הגרוע ובסכסוך על זכויות יוצרים במקרה הטוב. 



לדעתי על אמנים וסוכנים להוסיף כבר מעכשיו סעיף "הופעה" לאחר המוות: כן או לא, ואם כן, אז האם בתנאים מגבילים כלשהם (רק באישור בן/ת משפחה Y? רק בפיקוח ואישור של המנהל האמנותי X?).

החלטתי לשאול את האמנים עצמם מה דעתם ופניתי ל-17 אמנים, זמרים, יוצרים, קריינים, שדרנים, נגנים, מגישים​, סטנדאפיסטים​ ושחקנים (הרשימה המלאה מטה). 
מתוכם:
שישה לא השיבו כלל,
ארבעה השיבו שהם עסוקים מדי עקב שהות בצילומים בחו"ל, הופעות, חזרות והצגות לפסח וכו',
ואחד ענה שישמח לקרוא את הפוסט לכשיושלם.

את אלו שבחרו לא להשיב שאלתי למה. חלקם ענו תשובות שהן מרתקות בעיני כשלעצמן, גם אם לא ענו על שאלתי. אחד מהם ענה: 

"הסוגייה לא ממש מסקרנת אותי, נראה לי שבעידן היוטיוב במילא כל מה שתעשה ויתפרסם יהיה נגיש גם אחרי מותך". 
אולי זו טעות שלי, אולי לא הסברתי טוב מספיק מה ההבדל בין הקרנת וידאו שלך שצולם בעודך בחיים גם לאחר מותך לבין יצירת "מופע" חדש שלך לאחר מותך - אבל היו אחרים שכן הבינו. אחד מהם ענה:
"השאלה שלך פותחת מבחינתי צוהר לעולם חדש ומרתק שבכלל לא הקדשתי לו מחשבה עד היום. יש לו כל כך הרבה השלכות ואפשרויות שאני צריך להתעמק בזה כדי לתת תשובה, ולצערי אני לא פנוי לתהליך הזה כרגע".  
ואחד מהם ענה: 
"אני מבין שלא מדובר על שימוש במשהו קיים אלא ביצירת משהו חדש שבו אני מופיע לאחר מותי - כמו הסרט עם פול ווקר. אני מבין מה את אומרת, אבל לא לעומק: אם זה משהו שנוצר עוד בחיי - מבחינתי אין בעיה שישתמשו בכל מה שעשיתי לנצח. אבל ליצור משהו "איתי" אחרי מותי? זה מרגיש כל כך לא ריאלי, שאפילו שאני מבין שזה כבר קורה, אני לא מצליח לגבש לעצמי דיעה על זה". 
דביר בנדק ענה: 
"אין לי שום בעיה להמשיך להופיע אחרי מותי במידה ומישהו יחפוץ לערוך אותי לתוך תמונה וקול. גם היום אין לי כבר שליטה על עריכת ביצועיי כך שלא מדאיג אותי. כמובן שהכל בתנאי שמשפחתי תשתכר מכך היטב".

נועם אבירם ענה: 
"כל זמן שיקיריי ייהנו מזה וזה יהיה באישורם ובידיעתם וכל זמן שהם ישתכרו מכך - אמשיך לקריין ולשדר גם אחרי מותי בשמחה. אבל לא הייתי רוצה שאיזה לקוח יקום פתאום ויטען אחרי מותי שזה שההקלטות שלי אצלו זה אומר שגם הזכויות שלי אצלו". 

רשף לוי ענה: 
"אני לא חושב שארצה להופיע אחרי מותי. קודם כל המין האנושי סבל מספיק ואחרי מותי יש לפנות את המקום לצעירים ומוצלחים ממני. ומעבר לזאת קומדיה, בייחוד סטנד אפ הם תמיד תלויי תרבות ורפרנסיים ספציפיים שמהר מאד מתיישנים ולכן קומיקאים מנוסים מקפידים להחליף את החומר שלהם כל הזמן, להבדיל מזמרים שבכוח הנוסטלגיה יכולים לתת לקהל לשיר איתם אותו השיר גם אחרי ארבעים שנים. באופן אישי בכל שנתיים המופע שלי משתנה כמעט במאה אחוז". 


התחלתי לכתוב את הפוסט הזה ולשאול את האמנים הישראליים מה דעתם בנושא ב-13/4/16. סיימתי לכתוב אותו ואני מפרסמת אותו ב-21/4/16. בין לבין מתו שני אמנים בעלי שם ושיעור קומה, אחת בישראל ואחד בעולם: רונית אלקבץ, ופרינס. המחשבה שחולפת במוחי עם קבלת הידיעות העצובות היא - הם כנראה לא חתמו על סעיף כזה לפני מותם. האם עוד נראה אותם/ן "חוזרים/ות" ו"מופיעים/ות" שוב בעתיד? 


----------------------------------------
רשימת האמנים, זמרים, יוצרים, קריינים, שדרנים, נגנים, מגישים​, סטנדאפיסטים​ ושחקנים אליהם/ן פניתי, לפי סדר א'-ב' שם פרטי: 
אבי קושניר, אורי גוטליב, אלון בן דוד, אלון נוימן, אסי כהן, גלעד דוברצקי, דביר בנדק, דוד קיגלר, דני קושמרו, יוני רכטר, ליאור אשכנזי, נועם אבירם, נתיב רובינזון, עידן אלתרמן, ענת פורט, ערן זרחוביץ', רשף לוי. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה