כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום שלישי, 22 בספטמבר 2015

ברוכים הבאים לסצינת ה”מוות הדיגיטלי” הישראלית

בשנה האחרונה הבחנתי שבישראל פועלים פרויקטים רבים – לא פחות מ-20 אתרים ואפליקציות - הנוגעים במוות הדיגיטלי מהיבטיו השונים, ומרביתם הגיעו לתחום בעקבות חוויה אישית. כשפניתי אליהם הופתעתי: התברר שרובם לא שמעו זה על זה ולא ידעו שהיוזמה החדשנית שלהם היא חלק מסצנה גדולה כל כך, חלק מענף טכנולוגי וחברתי חדש וצומח, שעוד לא נחשף בארץ ככזה. 

אני שמחה להציג בפניכם – ובפניהם  לראשונה את הסצינה המקומית בתחום. זו יוזמה שלי, בשיתוף פעולה עם "גיקטיים": ערכתי סקירה רוחבית הכוללת עשרה פרוייקטים ישראליים.
ארבעה אתרים נוספים נמצאים בשלבי ארגון מחדש והעדיפו לא לקחת בה חלק: 
שלושה אנשים עובדים על שלושה אתרים נוספים בתחום, שטרם עלו - אחד מהם בעקבות מות אמה של היזמית - וגם הם לא מכירים כמעט אף אחד מהפרוייקטים הישראליים הקיימים בתחום.   

שלושה אתרים נוספים בחרו לא להגיב להצעתי לקחת חלק בסקירה: 
  • infibond.com של יורם קראוס, רשת חברתית בדגש על זיכרון והנצחה – או לפחות זה מה שידעתי שהיא אמורה להיות. כיום נראה ששמים בה דגש יותר על החיים ופחות על המתים;
  • legalup.me של ענבל באומר שרצתה שתהיה באתר גם זווית של צוואות דיגיטליות – לא יודעת האם זה אכן יושם בפועל; 
  • olamim.co.il של יונתן ישראל, פלטפורמה ליצירת אתרי הנצחה.  
ואפילו לא כללתי הפעם את האתר "אבלים" או חברות המציעות ברקוד QR על מצבות. 

אני סקרנית לראות אילו יוזמות נוספות יעלו בתחום הזה בעולם בכלל ובישראל בפרט. מכירים פרוייקטים רלוונטיים נוספים? אשמח לשמוע עליהם! death.in.digital.era@gmail.com.  

עדכונים: 
  • ifidie המוזכרת בהמשך הפסיקה פעילות בתחילת 2016. 
  • Docady המוזכרת בהמשך נסגרה ביולי 2016.
  • Memontage של טובית נייזר ונועה זהבי רז עלה בספטמבר 2016. 
  • Vivala.me של איתי ברק, טל ולריולה, אברהם ברק וגרגוג'י סטפזניאק עלה במרץ 2017. 



CAPSOOLE





עלייה לאוויר: 2013 
מייסדים: איילת הירשפלד ומיקי ברגמן, חברי ילדות. ההנהלה בארה"ב, הפיתוח בישראל. 
כספים: בבעלות ומימון פרטי. סיבוב א' של גיוס כספים בקרוב. מודל עסקי מבוסס מנויים.
קהל היעד: אנשים פרטיים ומוסדות פיננסיים שיציעו את השירות כחלק מחבילת השירות שלהם.
משתמשים רשומים: כ-500


שירות שמאפשר לגולש לקבוע מראש אילו פעולות יתבצעו אחרי מותו בחשבונותיו ברשת: מהעברת כספים וביטול מינויים, עד שליחת הודעות שנכתבו מראש והעברת השליטה בחשבונות לאדם אחר. Capsoole נוצר בסיעור מוחות של המייסדים על ההשפעה של מוות של מישהו על יקיריו ועל המורשת הדיגיטלית שלו, בעקבות חוויות ואתגרים מצערים שמיקי חווה אישית לאחר טרגדיה משפחתית. 

איך השירות שלכם עוזר בניהול העקבות הדיגיטליים? 
איילת הירשפלד: "כיום, הפתרון היחיד שזמין הוא לסמוך על צד שלישי כמו חבר, קרוב משפחה או עו"ד נאמן, שיבצע במידע האישי את רצונו של האדם. יש בזה חסרונות, לדוגמה הצורך לעדכן את הצד השלישי בכל פעם שמחליפים סיסמה. למוסדות פיננסיים זה חשוב, כי כשאדם הופך למוגבל או נכה או ב-30 הימים הראשונים לאחר מותו, הנכסים שלו הכי פגיעים להונאה. הפתרון שלנו ישלח מיידית התראה למוסד הפיננסי על מצב הלקוח, כך שיוכלו למנוע גניבה בזמן רגיש זה. ללא הפתרון של Capsoole, זה היה לוקח לפחות חודשיים".

מה מייחד אתכם מהפרויקטים האחרים בתחום?
מיקי ברגמן: "אנחנו החברה היחידה שמאפשרת יישום אוטומטי של תוכנית פעולה קבועה מראש של אדם, במקרה חירום, ללא שיתוף מידע רגיש עם אנשים אחרים או העמסת עול מיותר על אנשים קרובים. פתרון ההפעלה המושהית נותן מענה למחסומים הטכניים והמשפטיים של העברת בעלות מלאה של הישות הדיגיטלית הלאה. אנחנו גם השירות היחיד שמאפשר התראה אוטומטית של מצבו של אדם באירוע חירום".

מה היעדים שלכם לעתיד?
"היינו רוצים שהפתרון שלנו יתרחב למספר תחומים, מכלכלה עד מדיה חברתית, בריאות, נסיעות, ידע מוסדי של חברות וכו'".

בונוס לקוראי הבלוג

"אנחנו מאמינים שלאנשים יש את הזכות לבעלות מלאה על הישות הדיגיטלית שלהם ואנחנו רוצים ש-Capsoole תספק לאנשים את היכולת לעשות זאת. הדרך ארוכה ומפותלת: זה דורש מסגרת משפטית כי כרגע ספקי החשבונות הדיגיטליים תובעים בעלות על תוכן המשתמשים וזה דורש יכולת טכנית לממש זכויות כאלו. 

אנחנו מציעים שירותים למוסדות פיננסיים, כמו "הגן על ה-PayPal שלי", ששולח התראות מיידיות ל-PayPal במקרה חירום כדי להגן על חשבון האדם מגניבה. 
בזמן שהנכסים שלנו מקבלים צורה דיגיטלית (ספרים, מוסיקה, תמונות, מסמכים וכו') אנשים מבינים שהם היו רוצים לעשות משהו עם הנכסים האלה, ובעוד שמדיה חברתית משתלטת על איך שאנחנו מתקשרים עם אנשים, אנחנו מבינים שזו גם המורשת שלנו". 





Docady


עדכון: נסגרה ביולי 2016 






עלייה לאוויר: 2015 

מייסדים: נדב נעמן ונדב וייצמן. החברה פועלת מתל אביב.  

כספים: החברה גייסה בחודש שעבר השקעת סיד של 1.5 מיליון דולר מקרן פיטנגו ומשקיעים נוספים.

קהל היעד: כרגע התמקדות בתושבי ארה"ב אך השירות זמין לכולם. 

משתמשים רשומים: רק עלו לאוויר



אפליקציה המאפשרת לא רק לצלם מסמכים חשובים ולהפוך אותם לדיגיטליים, ניידים וזמינים אלא גם לשתף אותם ולקבל התרעות ותזכורות לגביהם.

מה מייחד את השירות שלכם?
נדב נעמן: "אנחנו מספקים גישה קלה ומאובטחת לכל המסמכים החשובים, אלה שנסרקו בסמארטפון ואלה שמאוחסנים אונליין. האפליקציה גם נעזרת בעיבוד תמונה חדשני כדי להבין מה המשמעות של המסמך, ומה הוא "צריך", וכך אנחנו יכולים לעדכן את המשתמש לגבי תאריכי תפוגה ויעדים מתקרבים".

איך זה קשור למוות בעידן הדיגיטלי? 
"אנחנו רגילים לחשוב שניירת רלוונטית רק כשאנחנו חיים, אבל הרבה מסמכים ממשיכים להיות חלק חשוב בחיי אהובינו גם אחרי מותנו. מטרתנו היא שאף אחד לא ישאר ללא מושג איך להתמודד עם החיים הדיגיטליים שלאחר מות יקיריהם. אבא שלי אמר לי: 'מתי אנחנו הולכים לשבת על העניינים שלי, כדי שתדע מה זה מה ואיפה זה נמצא? אתה יודע שלא אחיה לעד...'. המחשבה על זה דיכאה אותי ואני יודע שרבים היו מעדיפים להימנע משיחה כזאת. Docady יוצר דרך קלה לניהול העניינים האלה בדיוק. היום אבא שלי מנהל את המסמכים שלו בקלות באפליקציה, ונתן לי גישה לדברים שאני צריך".

מה היעדים שלכם לעתיד? 
"להקים שותפויות אסטרטגיות עם ממשלות, חברות ביטוח ועוד מוסדות, כדי לייעל הליכים ביורוקרטיים בשביל משתמשינו".

בונוס לקוראי הבלוג

"האובדן הטרגי של חבר צעיר מדי גרמה לכך שקבוצת חברים שלי ואני ביזבזנו שבועות כדי לחפש ניירת במטרה לעזור לאלמנתו להתמודד עם כל המסמכים החשובים שעכשיו היה עליה לנהל. מן הסתם החבר לא ציפה למות צעיר ולהשאיר את אשתו במצב קשה שכזה, אבל זאת בדיוק הנקודה - אתה אף פעם לא מצפה שהרע מכל יקרה, והקמנו את Docady כדי להוות פתרון שיהפוך את ההכנה לרגעים הלא צפויים של החיים לקלה יותר.

נדיר שאתה נמצא ליד המחשב או מדף המסמכים בדיוק כשאתה צריך מסמך, ולשוטט ב-Dropbox או ב-Gmail כדי למצוא עותק דיגיטלי לוקח זמן. הפכנו את הגישה למסמכים החשובים שלך לקלה על ידי הבאתם למקום אחד ונוח למשתמש: יש לנו סורק מצלמה מובנה אבל אנחנו גם מציעים כלי שאוסף כל מסמך חשוב פוטנציאלי מחשבונות אחסון באינטרנט או שירות מייל ומאפשר לאחסן ולקטלג את המסמכים הרלוונטיים באפליקציה כך שיהיה לך קל למצוא את המסמך המבוקש במהירות כשתזדקק לו.
קשה לעקוב אחר מסמכים חשובים ולהתמודד עם חידושים או עדכונים. האפליקציה משתמשת בעיבוד תמונה חדשני כדי לחלץ מידע חשוב ממסמך וירטואלי על מנת להבין מהי המשמעות שלו. מסמכים הם יותר מחתיכת נייר או תמונה דיגיטלית, יש להם "חיים" משלהם ולעיתים הם דורשים שפעולות מסויימות יבוצעו. על ידי הבנה של משמעות המסמך ומה הוא "צריך" אנחנו יכולים לעדכן את המשתמשים שלנו לגבי תאריכי תפוגה ויעד קרבים מראש כך שיוכלו לטפל בהם ללא לחץ.

אנחנו הופכים את שיתוף המסמכים עם בני משפחה, בן/בת זוג, או אפילו עורכי דין ורואי חשבון לפשוט. 

מוכנות היא כל הרעיון של Docady. אנחנו מנסים לעודד משתמשים - ולהקל עליהם - לחשוב על דברים מראש ולוודא שגם אם הרע מכל יקרה, הם יהיו מוכנים ומאורגנים לזה בצורה הכי טובה שאפשר.

אחת מפריצות הדרך הגדולות שלנו הייתה ההבנה שבעוד שאנחנו ללא ספק פותרים בעיה אישית לכל משתמש אינדיבידואלי, הערך והחשיבות של הפתרון שלנו מוכפל באלפי מונים כשמדובר על משפחות. בעוד שהרבה אנשים מתקשים בארגון המסמכים האישיים שלהם, הקושי הזה הופך לקשה הרבה יותר (ולפעמים גם חשוב יותר) כשאתה צריך לנהל את הניירת והבירוקרטיה של משפחה שלמה".




E-Z-Safe





עלייה לאוויר: 2011
מייסדים: אלון נתיב ורוני נימרי ("עלי שלכת"), משרד ברעננה. 
כספים: מימון עצמי
קהל היעד: הציבור הרחב
משתמשים רשומים: לא נמסר 

כספת וירטואלית: שירות גיבוי מאובטח לשמירת קבצים חשובים ואפשרות להעברתם הלאה אחרי המוות למוטבים לפי בחירת המשתמש. E-Z-Safe נוצרה בעקבות צורך של קולגות לנגישות לסיסמאות לאחר מוות. 

מה מבדל את השירות שלכם? 
גיל ארבל, ע. מנכ"ל: "לא מאמין שיש בידול חוץ מאולי מהתייחסות מקומית בעברית, כל המיקרו-קוסמוס של הנישה הזאת מציע כמעט אותו דבר, מי יותר טוב מי פחות. תחום הכספות הדיגיטליות נמצא בקיפאון יחסי מאז שגוגל הכניסה את מודל "מתג המוות" (האפשרות לניהול חשבון לא פעיל, ו.ש.) כחלק מהגדרות החשבון הבסיסיות".

אז למה E-Z Safe נחוצים?
"עדיין לא נבנה מערך רגולטורי שמסדיר את נושא המוות הדיגיטלי בקשר בין המשתמש לפלטפורמות האינטרנטיות השונות. החברות הפועלות למטרות רווח לא בהכרח מייצגות את מערך האינטרסים של המשתמש או מורשתו. כספת דיגיטלית מסירה את החשש מאיבוד שליטה על נכסיך אחרי מותך".





ifidie 

















עלייה לאוויר: אתר 2009, אפליקציה 2011
מייסדים: ארז אשל, מיכל פורת וערן אלפונטה, משרד ברמת גן. 
כספים: גיוס כספים בשלב הסיד משלושה משקיעים: איש עסקים ישראלי, משקיע אמריקאי וקרן אמריקאית. 
קהל היעד: הציבור הרחב, בדגש על דוברי אנגלית ופורטוגזית בצפון, מרכז ודרום אמריקה.
משתמשים רשומים: מאות אלפים. לא נמסר מספר מדוייק.  



אפליקצית פייסבוק להשארת הודעות וידאו או טקסט אישיות ומאובטחות שיתפרסמו פומבית - או יישלחו אישית למכותבים שנבחרו מראש - לפי בחירת המשתמש, לאחר מותו. האפליקציה נוצרה בעקבות סיפור אישי: לפני כחמש שנים חבר של המייסדים נסע עם אשתו לטיול בחו"ל והם השאירו את ילדיהם בארץ לכמה ימים. לאחר תאונת דרכים קלה בכביש המהיר עלה הרעיון של שירות אינטרנטי שיאפשר הקלטת צוואה דיגיטלית שתימסר לבני המשפחה במידה והמקליט הלך לעולמו. 

מה מייחד את השירות שלכם? 
ערן אלפונטה: "כשהשקנו את השירות הוא נחשב לפורץ דרך - עוד לא היו אז פתרונות ממשיים בתחום הצוואות הדיגיטליות. היתרון העיקרי הוא הזמינות המוחלטת שאנו מאפשרים לאדם על מנת לבנות את המורשת הדיגיטלית שלו: ניתן להוסיף, לערוך או לשנות את ההקלטה בכל זמן ובכך ליצור מורשת דיגיטלית ארוכת טווח".

מה מבדל את הגישה שלכם? 
"בחרנו בפן החברתי ולכן אפליקציית פייסבוק ובחרנו בפן ההומוריסטי – קליל ולכן הקמפיינים וסרטוני הוידאו שלנו מתייחסים למוות בצורה טבעית וקולחת ולא מתנצלת ומהססת". 

מה החזון שלכם? 
"שינויים חברתיים הכרוכים במורשת אקזיסטנציאליסטית, בה אדם אחראי לגורלו ולמורשתו ומעצב אותה במהלך חייו".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------
בתחום ההומור if i die הרוויחה נקודות זכות כשהעלתה תגובה זריזה לרכישת waze על ידי גוגל ב-2013: מי 
שחיפש את ה-URL (שמאז כבר ירד) של www.googlewaze.com מצא את עצמו בדף נחיתה של if i die שקידם את פניו בכיתוב "גוגל, תפגשי את האפליקציה היחידה שתנווט אותך אל יעדך הסופי".  

 

באדיבות if i die 
-------------------------------------------------------------------------------------------------------




LifeVU






עלייה לאוויר: 2014 
מייסדים: שלמה סילברסטון, אלעזר כהן ודברה אייזנברג. הנהלה בירושלים, שיווק בארה"ב. 
כספים: לאחר שלב של מימון עצמי החברה גייסה השקעה ממשקיע "angel". מודל עסקי מבוסס מנויים. 
קהל היעד: בתי-לוויות ובתי אבות, בעיקר בארצות הברית
משתמשים רשומים: לא נמסר 

לייפוויו מציעה לבתי לוויות חבילה הכוללת בניית פרופילים עבור לקוחותיהם ושימוש בהם במשך טקס הלוויה. החברים והמשפחה מוזמנים להעלות לפרופיל תנחומים, סיפורים ותמונות מכל מכשיר נייד ובונים בזמן אמת את המצגת המוצגת לעיניהם בעת טקס הלוויה. כל פרופיל מקבל לינק לפיצ'ר במערכת המקבץ את כל הפעילות בפרופיל לפרזנטציה מתעדכנת, אותה בית הלוויות מקרין על מסכים/מקרנים בזמן-אמת. מכיוון שזה אונליין המשפחה והאבלים יכולים "לקחת" את הפרופיל ולהקרין אותו בבית, בטקס משפחתי וכדומה, והוא גם משמש כאלבום דיגיטלי מעודכן. 

על איזה בעיות השירות עונה? 
שלמה סילברסטון: "השירות נותן מענה לחוסר היכולת של הרשתות החברתיות להתמודד עם קשרים חברתיים בין אנשים לאחר מוות של אדם אהוב. מענה נוסף הוא כלפי השוּק: מנהלי בתי לוויות רואים לאורך זמן את נטישת הדור הנוכחי ואת ההפסד הכספי הכרוך בכך ומאמינים כי לאחר הכנסת אלמנטים דיגיטליים חדשניים - כמו רשת חברתית ייעודית - הדור הצעיר והטכנולוגי יחזור לפקוד אותם". 

מה מייחד את השירות שלכם? 
"מטרת העל היא לאגד בפלטפורמה אחידה רשת חברתית ייעודית שתרוץ בכל בית לוויות. אחידות זו תיתן מענה לבלבול הקיים בקרב המשפחה והחברים של נפטרים היכן בדיוק לשלוח תנחומים: האם דרך אתר כללי של הספדים? האם דרך האתר של בית הלוויות? האם יש לו אתר? האם האתר שלו מותאם למובייל? האם האתר מאפשר לשלוח תנחומים? איזה תנחומים הוא מאפשר לשלוח – טקסט? תמונה? משהו נוסף? האם מישהו יראה ששלחתי? עם לייפוויו, כל פעילות שמתבצעת בפרופיל מופיעה לא רק מיידית על המסכים בבית הלוויות אלא גם בפייסבוק של חבריו של מי שהעלה כרגע לפרופיל תמונה, תנחומים, זיכרון וכו', וכך מאפשרת גם השתתפות של מעגל החברים והמשפחה המורחב - כולל אלו שאינם נמצאים בטקס עצמו מסיבות שונות - וגם את פרסום שמו של בית לוויות זה והחדשנות שהוא מציע".

מה היעדים שלכם לעתיד? 

בונוס לקוראי הבלוג

"אנחנו פועלים בשוק הזה דווקא מתוך רצון ליצור משהו חדש שמקשר בין תקופת החיים לבין התקופה שאחרי החיים. 
למרות שנהוג לחשוב, ובדרך כלל די בצדק, שהשוק הזה מפגר הרבה מאחור ביחס לשווקים אחרים, אנו רואים ניסיון כן ואמיתי מצד מנהלי בתי לוויות "ליישר קו" עם אורח החיים של המאה ה-21.

יש כאן כוונה לשינוי תפיסתי של אינטראקציה עולמית בזמן טקסי לוויה ובמשך כל הזמן שלאחר המוות. לא עוד צורך בשידור יקר ורב משאבים של הטקסים האלו מבית הלוויות החוצה, אלא הבאת החוץ, החברים, המשפחה, המעגל הרחוק, אלו שלא יכלו להשתתף – פנימה, אל תוך הטקס, אל תוך בית הלוויות, לעיני המשפחה והמתאבלים. לא עוד הפיכת דפי פייסבוק לעמודי הנצחה, דבר הגורם לאי-נעימויות רבות, אלא הנגשת רשת חברתית ייעודית המיועדת לאוהביו ומכיריו של המת לתקופת החיים שלאחר מותו".




Memories.com







עלייה לאוויר: 2014
מייסדים: מאיר ואסי אוחנה, אחים תאומים. ניהול ופיתוח בפתח תקווה, עיצוב בלונדון, ניהול, שיווק והשקעה בארה"ב.  
כספים: מימון עצמי
קהל היעד: הציבור הרחב
משתמשים רשומים: כ-2,500


לפני כחמש שנים, כשאסי ומאיר חיו בארה"ב, הם הגיעו לארץ לביקור אצל משפחתו של חבר טוב שנהרג. אמו של החבר התרגשה לראות על שומר המסך בטלפון הנייד של מאיר תמונה של בנה שמעולם לא ראתה קודם לכן וביקשה שישלח לה עותק שלה. אז הבינו האחים שכשאדם מת כיום יש הרבה תמונות, קטעי וידאו וסיפורים שמפוזרים בין המכרים שלו ושכדאי להקים אתר שירכז את כל המידע הרב והיקר הזה במקום אחד שבו כולם יוכלו לבקר ולראות את התוכן, והקימו את Memories.com. 

איך האתר שלכם עוזר להנצחה? 
מאיר אוחנה: "האתר מאפשר לאסוף זכרונות ממי שהכירו את המנוח מבלי ליצור איתם קשר ישיר, לשלוט על התוכן הרב שנאסף ולהחליט מה מהתוכן הזה יפורסם ומה לא - אפשר להחליט בנפרד לגבי פרטיות או שיתוף כל אלבום, תמונה, וידאו או סיפור. האתר גם משמש כרשת חברתית המאפשרת הנצחה באופן שהוא בו זמנית משותף ופרטי".

מה היעדים שלכם לעתיד? 
"לראות את האתר כפלטפורמה העיקרית בעולם להנצחה ושימור זיכרונות".

בונוס לקוראי הבלוג

"בנוסף לכך שהאתר מיועד לכל מי שרוצה להנציח את יקיריו אנחנו גם עובדים על פיתוח המאפשר לאנשים לשמר את זיכרונותיהם בעודם בחיים.
יש פה שינוי תפיסתי בעובדה שכיום כמעט כולנו לא מכירים בכלל מי היו הסבים והסבתות שלנו והדור שלפניהם. בעתיד נוכל להיכנס לאלבומי הזיכרון של השורשים שלנו, להכיר מהיכן באנו וכך להבין טוב יותר את המקורות שלנו.


האתר נבנה בנימה אופטימית תוך חשיבה כי החיים ממשיכים ולמרות הכאב עלינו להמשיך את החיים וליהנות מהם". 



MyHeritage, BillionGraves



עלייה לאוויר: MyHeritage 2005, BillionGraves 2011.   
מייסד: MyHeritage: גלעד יפת. מטה בישראל ומשרדים נוספים בארה"ב. מעל 200 עובדים, בכל העולם. פועלים בשיתוף פעולה עם  BillionGraves אך לא רכשו אותם
כספים: MyHeritage גייסה 49 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון. 
משתמשים רשומים: ב-MyHeritage 80 מיליון 
קהל היעד: הציבור הרחב 



הפרוייקט BillionGraves הפועל בשיתוף פעולה עם אתר אילנות היוחסין MyHeritage יוצר ארכיון דיגיטלי של מצבות בבתי קברות בכל העולם: גולשים מצלמים את המצבה באמצעות אפליקציה והתמונה עולה לאתר לרבות ציון אוטומטי של מיקום הצילום. מתנדבים מתמללים את הטקסט על אבן המצבה. 

מה מייחד את השירות שלכם?
אהרון גודפרי, מנהל שיווק MyHeritage: "יצרנו כלי שיתופי וגלובלי שמאפשר לשמר את הסיפור המשפחתי על ידי איגוד מידע על היסטוריית המשפחה ממקורות שונים. אנחנו עוזרים לאנשים לגלות יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלהם". 

מה מבדל אתכם מהאחרים?
BillionGraves: "טכנולוגיה מתקדמת (ממתינה לאישור פטנט) הכוללת תמיכה ב-25 שפות ומערכת שמאפשרת להתמודד עם תאריכים גריגוריאנים, עבריים ויוליאניים, ואיתור מיקום המצבה ב-GPS". 

בונוס לקוראי הבלוג

"ב-MyHeritage אנחנו רוצים לבנות מאגר מידע עשיר ורחב עד כדי כך שהוא יאפשר לכל מי שמתעניין בכך לגלות, לשתף ולשמר את ההיסטוריה המשפחתית שלו ואת הרגעים המשפחתיים המשמעותיים שלו ועל ידי כך לעזור לאנשים להבין מי הם וליצור תחושת שייכות.
כתוצאה מכך יש באפשרותנו גם להשתמש במידע שלנו לטובת הכלל, כמו למשל לאיתור יורשים לנכסים שנבזזו על ידי הנאצים".  




נשמה









www.neshama.info > עברו ל-http://www.neshama.net/ במרץ 2017 
עלייה לאוויר: 2013 
מייסדת: שלי פורמן אסא, משרד ביתי. 
כספים: מימון פרטי. מודל עסקי ייבדק בהמשך, לאחר שהאתר יעלה בגרסתו הבאה.
קהל היעד: הציבור הרחב
משתמשים רשומים: כ-1,000 

לפני כארבע שנים חברות של שלי הגיעו לביקור חד פעמי בישראל מרחבי אירופה. מתוך עשרת ימי הטיול בארץ הקדישו יום שלם למציאת מצבה של סבתה של אחת מהן (סבתא שהיא מעולם לא הכירה) בבית עלמין בירושלים ואחרי שראו את מצב המצבה, הקדישו יום נוסף כדי לטפל במצבה. חוויה זו האירה את עיניה של שלי והיא הקימה מערכת מידע עם ממשק אינטרנטי הכוללת תיעוד וארכיון דיגיטלי של מצבות בבתי עלמין בישראל ושירות ומקום להנצחת הנפטרים.

מה מייחד את האתר שלך?
שלי פורמן אסא: "אחרי שהן עומדות במשך שנים, חשופות לתנאי מזג האוויר, מצבות מתבלות ולעתים מיטשטשות עד שזהות האדם הקבור אובדת. אנחנו יצרנו ארכיון שמנציח את המצבה ויאפשר לשחזר אותה בעתיד. הארכיון שיצרנו למצבות דיגיטליות מאפשר גם לכתוב עליהן בלי הגבלה, שלא כמו במצבת אבן. אין היום עוד אתר שמכיל יותר מ-130 אלף מצבות ב-19 בתי קברות בישראל". 

מה היעדים שלך לעתיד? 
"אני רוצה לתרגם את האתר לשפות נוספות מלבד עברית, ולהרחיב את מעגל הגולשים גם לחו"ל". 

בונוס לקוראי הבלוג

"כשיזמתי את האתר לראשונה והתייעצתי עם אנשים לגביו נתקלתי בהסתייגויות רבות: "מדוע את מתעסקת עם מוות?", "זה אתר מורבידי!" ועוד. ככל שהרעיון הבשיל כך יכולתי לחדד ולהסביר: אין לי עיסוק במוות עצמו אלא בחיים שקדמו למוות מצד אחד ובמי שעדיין חי ורוצה את המקום ונקודת הפוקוס להתייחד עם אהוביו לאחר מותם מצד שני. אמנם בצורה וירטואלית, אך עדיין עם קישור פיזי למקום בו נפרד מהמת, ולמעשה עם קישור למקום בו במידה רבה הוא מרגיש שהאדם הזה עדיין  נוכח.
כולם מתישהו נקברים ולרובם יש מי שזוכר אותם ורוצה לכתוב להם, להתייעץ איתם, לבקש מהם בקשות, לכתוב עליהם, להעלות זכרונות משותפים איצתם ועוד. אנחנו רואים באתר נכדים שכותבים לסבא ולסבתא, ילדים שכותבים להוריהם, קולגות שכותבים לחברים למקצוע, תלמידים שכותבים למוריהם, ואפילו יש בחור אחד מעולם הפשע שכותב לחבריו מ"התקופה ההיא" על געגועיו.

כבר חיברנו בין קרובי משפחה שלא ידעו איך למצוא אלו את אלו, כשהשאירו מכתבים דיגיטליים על מצבת דודם האהוב וכך בני הדודים מצאו אותם וחידשו קשר ויש הרבה בקשות כאלה באתר

המידע באתר אמנם אישי אך מתוכו עולה תמונה היסטורית של ארועים בחיי העם היהודי מהמבט האישי והיישוב היהודי בישראל.
במישור התיעוד כארכיון היסטורי יש אצלנו בו נתונים מדויקים ומפורטים יותר מארכיונים היסטוריים - אפילו זה שביד ושם".





personal memorials











עלייה לאוויר: 2012 

מייסדים: אלון נתיב ורוני נימרי ("עלי שלכת"). פיתוח בישראל ובהודו, ניהול ועיצוב בישראל, משרד ברעננה. 

כספים: מימון עצמי 

קהל היעד: הציבור הרחב, בתי לוויות, חברות קבורה, ארגונים המעוניינים באזור הנצחה בחינם לחברי הארגון.  
משתמשים רשומים: לא נמסר 

פלטפורמה לבניית אתרי הנצחה וזיכרון. למשתמש הפרטי השירות מאפשר בניית ואחסון אתר הנצחה בחינם. ארגונים ומוסדות יכולים להקים אתר להנצחת חברי הארגון.

מה מייחד את האתר שלכם?
גיל ארבל, ע. מנכ"ל: "האפשרות לבניית אתר הנצחה בקלות, גם ללא ידע קודם, באמצעות אשף ידידותי. אני לא מאמין שמעבר לכך יש בידול משירותי הנצחה אחרים, אולי מלבד התייחסות מקומית בעברית. כל המיקרו-קוסמוס של הנישה הזאת מציע כמעט אותו דבר, מי יותר טוב מי פחות. חייבים לזכור שפלטפורמות כמו WIX הולכות וממסמסות את הצורך בפלטפורמה יעודית לאתר הנצחה".

אז למה personal memorials נחוצים?
"תחום דרכו האחרונה של האדם הוא עדיין אחד השמרניים ביותר, ועם זאת, בכל העולם, התחום של אתרים לאחר המוות הולך וגדל כי הטכנולוגיה נכנסת גם לנושאים שמרניים בתפיסה. בצד של משתמש הקצה אנחנו מציעים נגישות למידע על מורשת משפחתו, ובצד של ארגונים אנחנו מציעים בניית מורשת, דבר שבמציאות הישראלית רק בדור הזה מתחילים להבין את ההשלכות שלו".

מה היעדים שלכם לעתיד? 
"אינטגרציה לאתרים של בתי לוויות ברחבי העולם". 



SafeBeyond 












עלייה לאוויר: 2015 
מייסד: מורן צור. משקיע: יעקב אנגל. משרד בתל אביב. 
כספים: מימון עצמי של המייסד והמשקיע. 
קהל היעד: הציבור הרחב, בדגש על בני 60 ומעלה ואנשים שנמצאים בסיכון גבוה בשל מחלה, תחום העיסוק או סיבות אחרות.
משתמשים רשומים: רק עלו לאוויר



שירות שמאפשר לגולש לאחסן מסרים אישיים בצורת וידיאו, טקסט, תמונה, קול או קובץ אחר, ולקבוע מי יקבלו אותם ומתי. בין היתר אפשר להגדיר מראש תאריך, מקום או אירוע שישמשו תנאי מקדים למשלוח המסר, הודעה שתתפרסם בפייסבוק או טוויטר ועוד. אפשר גם להעביר דרך האתר סיסמאות גישה ופרטי חשבונות, לפי הנחיות המשתמש. SafeBeyond נוצרה בעקבות התמודדותו של המייסד עם מות אביו ובהמשך גם עם מחלתה של אשתו בסרטן.  

מה אתם בעצם מציעים?
מורן צור: "מענה לצורך האנושי להמשיך ללוות את יקירינו גם לאחר מותנו. המיזם יסייע להתמודדות טובה יותר עם האובדן על ידי מסרים והודעות אישיים שישתחררו לאחר המוות, על בסיס של טריגרים שהמשתמש יקבע מראש, אל היורשים המיועדים, ורק בזמן ובמקום המתאים לאחר פטירת המשתמש. השארת ירושה רגשית יכולה להיות לא פחות חשובה, ואולי אף יותר, מהשארת ירושה חומרית". 

מה היעדים שלכם לעתיד? 
"להגיע לכל בית בעולם". 

בונוס לקוראי הבלוג

"אנו מזהים צורך אמיתי בעידן הדיגיטלי להחליף את "קופסת הנעליים" של המזכרות שנשארו מהמת ולהתאים את הירושה דיגיטלית לדמות היורש.
אנחנו מציעים לשמר מורשת ומסרים של כל אדם ולאפשר את העברתם מדור לדור, ובד בבד לנהל בצורה טובה יותר את כל הנכסים שאנו צוברים בעולם הדיגיטלי, שרבים מהם כיום נופלים בין הכסאות לאחר מותנו.
לאחר שהרשתות החברתיות התבססו כחלק אינטגרלי מחיי היום יום של מיליוני אנשים, יש מוכנות וסקרנות אמיתית של הצרכנים להתאים את עצמם לעידן הדיגיטלי גם בנושא הרגיש הזה. אנו עדים למעבר עצום של שמירת מידע על קבצים דיגיטליים בעשור האחרון וכעת גם אחסונם ב"ענן", מה שמביא לכך שיש חשיבות עליונה לניהול ושמירת מידע זה".


------------------------------------------------------------------------------------------

פורסם גם באנגלית בנובמבר 2015 בגיקטיים ובבלוג.
תודה רבה לרחל (ברמן) מדר על התרגום. 

יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

שני טורים אורחים שלי התפרסמו ב'קפטן אינטרנט' בהארץ







את רשימת כל הפרסומים שלי בהארץ עד כה תוכלו למצוא מרוכזים כאן

את הרשימה המלאה של כל הכתבות, הטורים ומאמרי הדיעה שכתבתי והתפרסמו מחוץ לבלוג, בעברית ובאנגלית, בארץ ובחו"ל, תוכלו למצוא כאן.

יום שישי, 18 בספטמבר 2015

למה אני אומרת שהפיתרון של פייסבוק אינו מקיף או מספק?

כשפרסמתי בפייסבוק את הפוסט על כך שהאפשרות למנות בפייסבוק איש/אשת קשר למורשת הדיגיטלית הגיעה לישראל, ציינתי שזה אינו פיתרון טוב או מקיף, אבל זה צעד חשוב בכיוון הנכון. 

בתגובה, נשאלתי "למה זה לא פתרון טוב או מקיף?" וחשבתי לפרסם גם כאן את מה שעניתי שם, למקרה שיש עוד א/נשים שתוהים/ות בנושא: 


זה לא פיתרון שנותן מענה מספיק טוב או מקיף כי: 
  • אין אפשרות לקבוע שהפרופיל לא יונצח אחרי המוות. 
  • ברגע שפרופיל מונצח אי אפשר להיכנס אליו יותר, גם אם יש שם משתמש וסיסמה נכונים. פייסבוק לא מאפשרים להוריש סיסמה ו/או יכולת גישה מלאה - גם אם זה הרצון של בעל/ת הפרופיל. 
  • כשפרופיל מונצח, הדף/ים שהיה/יו מקושר/ים לפרופיל הזה נמחק/ים אם היה לו/הם רק אדמין אחד/ת. אי אפשר למנות גם איש/אשת קשר לדף/ים, ומידע רב שיכול להיות שיש לו ערך להרבה אנשים, או ערך עסקי / כספי - ייעלם לצמיתות ובלי התראה. 
הנה דוגמה לפנייה שהסתובבה בפייסבוק לאחר שפרופיל הונצח והדף שהיה מקושר לפרופיל הזה נעלם: 

צילומסך מפייסבוק

צילומסך מפייסבוק. 
כדאי לדייק בטרמינולוגיה: כתוב כאן "בלוג פייסבוקי", ואין מונח כזה.
הסתבר שהכוונה היא לדף, ושמדובר באותו מקרה מצילום המסך שכאן מעליו.
  • אין לאיש/ת הקשר הרשאה למחוק פוסטים מהטיימליין של הנפטר/ת. אז אם המת/ה תוייג/ה עכשיו בפרסומת, או מישהו/י כתב/ה משהו פוגעני על הטיימליין של הנפטר/ת, כל מה שאפשר לעשות זה לדווח ולראות האם פייסבוק תסכים עם הדיווח ותסיר את התיוג / כיתוב או לא. 
  • אין לאיש/ת הקשר הרשאה להוסיף כפתור Follow אם לא היה כזה כשהנפטר עוד היה בחיים. שזה חבל, כי אולי אנשים רוצים לעקוב אחרי מה שנכתב, אבל לא רוצים להפוך להיות חברים. 
  • אין לאיש/ת הקשר הרשאה לפתוח את הטיימליין כדי שיכתבו בו אם בעל/ת הפרופיל מת/ה כשהטיימליין שלו/ה סגור לכתיבה. שזה חבל, כי קרוב לוודאי שירצו לשתף זכרונות ותמונות וסיפורים - ויהיו מוגבלים לתגובות בפוסט האחרון שהועלה טרם הנצחת הפרופיל בלבד. 

באופן כללי יש לי בעיה עם זה שכל אחד/ת יכול לדווח על כל אחד/ת שהוא מת ובזאת להנציח את הפרופיל בלי להבין בכלל מה ההשלכות ומה רצון המשפחה, ויש לי בעיה עם זה שעד שכבר יש אפשרות כזו - פייסבוק לא מתקשרת אותה ישירות למשתמשים אלא בונה על זה שהם ישמעו עליה מהתקשורת. 

מבולבלים/ות? יש פוסט בשביל זה: פייסבוק ומוות - סדר בבלגן

אני שוב מבקשת / מצהירה / פונה בקריאה נרגשת: נתקלתם בפייסבוק בפרופיל של אדם שמת? אל תדווחו עליו לפייסבוק. אני מבטיחה לכם שלמשפחה שלו/ה קשה יותר, ואם הם בחרו שלא לדווח - תכבדו את זה ואל תתערבו. 


עדכון נובמבר 2015: 
דוגמה עצובה למה שעלול לקרות כשפרופיל מונצח: פייסבוק מסרבת להסיר מפרופיל שהונצח תמונות של הנרצחת עם הרוצח שלה - שהוא גם בן הזוג שלה לשעבר. המשפחה נעולה מחוץ לפרופיל המונצח ואינה יכולה להסיר אותן בעצמה, מה שגורם לכך שבני המשפחה נמנעים מלגשת לפרופיל שלה כי הוא גורם להם לתחושה קשה (ומובנת לחלוטין!). 

תמונות של הולי גזרד עם הרוצח שלה, אשר מסלין, 
עדיין מופיעות בפרופיל שלה 

יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

ראיון איתי בערוץ 10

בספטמבר 2015 התראיינתי לסדרת כתבות המגזין של סמדר פרי ששודרה במסגרת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10: "חיים בסרט", לפרק הרביעי והאחרון: "מה קורה לחיים השלמים שהעלנו לרשת – אחרי שאנחנו מתים?". אפשר לצפות בו כאן


את הרשימה המלאה של הכיסוי התקשורתי שהיה לבלוג עד היום ואת הראיונות איתי בארץ ובחו"ל ניתן למצוא כאן

מוזמנ/ים ליצור איתי קשר לתיאום ראיונות נוספים במייל death.in.digital.era@gmail.com או בדף הפייסבוק של הבלוג

יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

האפשרות למנות איש/אשת קשר למורשת הדיגיטלית בפייסבוק הגיעה לישראל

בפברואר, כשפייסבוק הציגו לראשונה את האפשרות החדשה שלהם למנות איש/אשת קשר למורשת הדיגיטלית שלנו בפייסבוק, כתבתי על כך את הפוסט: פייסבוק מציעה שירות חדש: מינוי איש/אשת קשר למורשת הדיגיטלית והשתמשתי בצילומי המסך הרשמיים שפייסבוק הוציאה בהודעה לעיתונות. היום, אני שמחה לעדכן שהאפשרות הזו הגיעה גם לישראל (לאחר שבאפריל הגיעה לקנדה, במאי לאוסטרליה, ניו-זילנד ויפן, ביולי לבריטניה ובאוגוסט לסקנדינביה, ואמורה להגיע במוקדם או במאוחר לכל העולם) ואני יכולה להשתמש בצילומי מסך תוצרת בית ובעברית: 

אז איך מגדירים? הולכים להגדרות אבטחה (Security Settings) ורואים שמופיעה שם אפשרות חדשה - "איש קשר לענייני הנצחה" (Legacy Contact) (ומעניין לראות את הבחירה התרגומית שלהם: לא מורשת דיגיטלית אלא הנצחה):  


לוחצים על עריכה (Edit) ונפתחת אפשרות להוסיף אחד מחברי/ות הפייסבוק שלך כמורשה (אפשר להסיר אותו/ה בהמשך ולבחור מישהו/י אחר/ת במקומו/ה): 


אחרי הבחירה בו/ה, בוחרים האם הוא/היא יקבלו הרשאה לארכיון הנתונים (Data Archive Permission) על ידי סימון או אי סימון של התיבה הרלוונטית: 


לאחר הבחירה, תעלה אפשרות לשלוח הודעה למי שבחרת וליידע אותו/ה בכך שהוא/היא נבחרו לתפקיד. אם לא תשלח/י את ההודעה, מי שבחרת לא ידע - עד הרגע שבו מישהו/י ידווח על מותך, הפרופיל יונצח, ואיש/אשת הקשר שבחרת יקבל הודעה מפייסבוק שהוא/היא נכנס/ת לתפקיד. כך ההודעה נראית מהצד שלך כשולח/ת (יש אפשרות לערוך את הטקסט לפני המשלוח): 


וכך היא נראית מהצד של המקבל/ת (אם בחרת לשלוח הודעה כזו, כאמור - זו לא חובה): 



הפיתרון הזה אינו אידיאלי, אבל הוא בהחלט צעד חשוב בכיוון הנכון: בין אם אתם רוצים שהארכיון שלכם יועבר הלאה לאיש/אשת הקשר או לא, בין אם אתם רוצים שהחשבון שלכם יימחק לאחר מותכם או לא - זו ההזדמנות שלכם להביע את רצונכם.
שימו לב: זה בלתי הפיך. אם בחרתם שהחשבון יימחק, לאחר מותכם זה מה שיקרה. אם בחרתם שהארכיון לא יועבר הלאה, לאנשים הקרובים אליכם לא יהיו את כל התמונות שלכם מכל השנים האחרונות, למשל. אם זו אכן הבחירה המודעת שלכם היא לגיטימית ויש לכבד אותה, כמובן, אבל אני ממליצה לקבל את ההחלטות האלו רק לאחר שההשלכות שלהן ברורות לכם, וכתבתי על כך בפרוטרוט בפוסט: 
פייסבוק מציעה שירות חדש: מינוי איש/אשת קשר למורשת הדיגיטלית

מרגישים שהלכתם לאיבוד? אתם לא לבד. פייסבוק הוא עולם ומלואו גם בכל מה שקשור למוות, ולכן כתבתי פוסט שלם שרק מוקדש לנושא: פייסבוק ומוות - סדר בבלגן